יום
חמישי 30 במאי 2002 דרמה
לא קטנה מתחוללת השבוע בבלוגוספירה... וכשאני
נזכרת שבזמנו ייחלתי לקהילת הבלוגרים הישראלית
אחד כמו הופטי... אני נבהלת מעצמי. אוי ואבוי! האיש פתח בלוג ובנה
לעצמו מועדון
מעריצות (שכבר בנושא הזה התנהלו בזמנו דיונים ארוכים) ולפי מה שאני מצליחה להבין הוא פלירטט עם כמה נשים בו-זמנית, חיזר אחריהן, והציע להן ידידות ותמיכה רגשית ולכל אחת סיפר שהיא המיוחדת ושהאחרות מאוהבות בו ואפילו מבצעות אחריו מעקב חולני.
כל אחת ו-הסיפור
שלה. ו- הבחורה
הזאת אפילו החליטה שבגלל כל הקטע המסריח הזה היא פורשתלגמרי מסצינת
הבלוגים.בנוסף
לכל הצרות... גםסקנדליש בסיפור
זה.הופטי
מה לעזאזל חשבת?
אם
קשה לכם עם האנגלית יש את - תרגונט
- בשניות ספורות תרגונט מתרגמת
אתרים מאנגלית לעברית או מעברית לאנגלית,
תוך שמירה על עיצוב הדף המקורי ומיקום
התמונות והעיטורים. בנוסף מאפשרת תרגונט
להציג את התרגום של כל אתר על מסך מלא או
על מסך חצוי במקביל לעמוד המקורי.
יום
ראשון 26 במאי 2002 בלוגים
בארץ - תמונת מצב -
"...אם אתה מתכוון לפתוח בלוג לתפארת מדינת
ישראל כדאי שתעדכן אותו יותר מפעם בשבוע
ולא רק לכתוב שנפתח בלוג חדש כי מה שקורה
הוא שבסוף רוב הבלוגים נראים אותו דבר...".
אני
חייבת לציין שהבלוג של יניב
הוא אחלה... אם הוא רק היה מוריד את
הרקע התכלת המקושקש שמקשה על הצפייה
והקריאה ועושה טיפ-טיפה שיפוצים בעיצוב... הייתי
אומרת שהבלוג שלו ממש 10!
שבת
שלום 25 במאי 2002
שמחתי לראות איזכור לפעילות ההסברתית של
הבלוגים הישראלים בכתבה של גל מור ב-Ynet
ואני בהחלט חושבת ש-לוריין
ו-רינת
עושות עבודה נפלאה בחזית שלנו בחו"ל
כל הכבוד!
איך
להביא יותר מבקרים לאתר. הרבה תנועה
זה לא סימן שהאתר מוצלח. אתר שיש לו
10 קוראים נאמנים לא פחות טוב מאתר שיש לו
אלפי מבקרים. יתרון בולט: רשימת
לינקים ארוכה.
וכדאי
גם לקרוא את הקטע Interlinktual
- גם דיון בנושא הקישורים בין הבלוגים.
יום
שישי 24 במאי 2002 התחברתי
ל-מת"ב
דיגיטל... ותאמינו לי שזה רק בגלל המונדיאל. אני
בקושי צופה בטלוויזיה גם ככה ולפי החישוב
שעשיתי הבקושי הזה יעלה מעתה מאה שקלים
נוספים בחודש.
אני
לא מתה לחזור לעבודה היום, התרגלתי
להיות בחופש, נהניתי מכל רגע וכמובן שהימים האלה עברו מה-זה מהר. אבל מה לעשות, אין ברירה חייבים לחזור
לשיגרה ואפילו עם אסירות תודה.
שבת
שלום 18 במאי 2002 בטח כבר קראתם
את הראיון
עם רחלי בקוסנפציה... מקסים, מקסים,
מקסים והפלפלים האדומים? הכל ביחד -
מושלם.
photojunkie
- הוא
בלוגר + מצלמה שמדי פעם גם מכריז על תחרות
צילומים. התוצאות של התחרות האחרונה self-portrait
יוצאות מן הכלל, ובכלל, יש מה לראות
בבלוג שלו.
הסודות מאחורי בלוג רב נפח... הוא כותב: כמה מקוראי, ששמו לב שהבלוג שלי מכיל מספר
רב של קטעים אפילו באופן מביך, שאלו אותי שאלות בסגנון:
1. "הממ... החיים האישיים שלך לא משהו, הא?"
2. "אין לך עבודה?"
3. "מה מהירות ההדפסה שלך?"....
הוא מסביר את העניין בצורה מאוד
מעניינת - מומלץ לקרוא.
יום
חמישי 16 במאי 2002
"שאלונים לבלוגרים"
- כל
שבוע חרצית
מפרסמת שאלות בסגנון Friday Five
והבלוגרים מוזמנים לענות. התשובות
מפורסמות ב- עמוד מיוחדב- ישרא-בלוג
אבל
גם יכולות להתפרסם כחלק מהבלוג. התשובות שלי (על קצה המזלג)
לשאלות של השבוע:
איזה
תכונה לא כל כך טובה יש לך, והאם את שלמה
איתה (או לא)?
אני דוחה ודוחה ואני מאוד סובלת מהתכונה
הזו.
מי
היו האנשים שהשפיעו במיוחד על חייך?
כמובן שההורים שלי
השפיעו עלי בצורה הבולטת ביותר אבל אח"כ
הרבה אנשים השפיעו עלי להשתחרר מההשפעה
שלהורים שלי היתה עלי. אני מושפעת גם
מאנשים מהתקשורת ומספרים.
אם היית
יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, איזה נקודה
היית משנה?
הייתי חוזרת לנקודה שבה הכנסתי לעצמי לראש
שבנים יותר חשובים מלימודים. big mistake!
מהו
זיכרון הילדות החזק ביותר שיש לך?
אני לא יכולה לציין משהו בולט במיוחד -
היו הרבה חוויות מרגשות, משמחות, כואבות
וכל מה שיש בחיים שהיו גם בילדות. אולי הדבר
הטראומטי ביותר בילדות שלי היה שפחדתי
להישאר לבד בבית ואח שלי היה ממרר לי את
החיים כשההורים שלי היו מכריחים אותו
לשמור עלי כשהם היו יוצאים ובגללי הוא לא היה יוצא עם החברים שלו.
מיהו
האדם שהיה איתך תקופה מסויימת בחייך,
ואת מצטערת שהוא כבר לא איתך?
במשך הרבה
שנים לא הצלחתי להתגבר על פרידה ממי
שהיה 'אהבת חיי' (זה היה בארה"ב, ההורים שלי מאוד התנגדו לקשר בינינו, הוא לא היה יהודי... בלה.. בלה...בלה ). נכון, אני יודעת... היינו ילדים וזה היה
מזמן, אבל תמיד נשארה בי תקווה שיום אחד נפגש שוב...
אולי באינטרנט - מי יודע.
לאן את הולכת כשאת רוצה
לחשוב "מחשבות רציניות"? (בקיצור,
מקום שטוב לחשוב בו.. בשקט.. הבנתם)
אני חייבת את המרחב
הפרטי שלי, מקום שקט בשביל "מחשבות
רציניות". המקום
שלי זה חדר השינה או המרפסת שיוצאת
מחדר השינה שלי ופונה לנוף המטריף של מפרץ חיפה. הילדים שלי מכירים אותי
ואת השגעונות שלי ומכבדים את הפרטיות שלי.
יום
רביעי 15 במאי 2002 אתמול,
בדיוק בשיא הלחץ אצלנו בעבודה, התראיין
בגל"צהבעל
הנבגד... היה לי קשה להתרכז אבל השתדלתי עד כמה שהיה אפשר
להאזין לסיפור ולעוד כמה סיפורי אינטרנט
שהסתיימו בגירושין. אויש כמה
שאני שונאת את האנשים
הנשואים האלה שמחפשים קטעים רומנטים/מיניים
באינטרנט... וכמו שבעל רוסי אחד אמר -
אינטר-נייט!
לפני
כמה ימים הגיע לבלוג שלי מישהו בשם דאוסון, שהוא בחור נחמד מאוד והבלוג שלו
באמת אחלה אז כמובן שמגיעים לבלוג שלו מספר רב של מבקרים. העניין הוא שבגלל שהוא הזכיר אותי באחד הקטעים שלו - אלוהים יודע
למה... לא מפסיקים להגיע לכאן מבקרים, והאמת - נכנסתי לאימת בלוג!!
blogicon
- יאנו לקסיקון הבלוגוספירה. מעניין שהביטוי בלוגוספירה
עדיין לא נמצא שם.
באתר strangereportsניתן ליצור אתר 'מדומה',
שבו מופיע מאמר על מישהו שאת השם שלו אתם
בוחרים, ולאחר מכן אתם יכולים לשלוח את כתובת האתר לאותו אדם כדי
שהוא יוכל לקרוא על עצמו. מגניב.
יום
שלישי 14 במאי 2002
"תלעסו
את זה קצת ותירקו את זה החוצה", מצטט ג'וש מאוקסבלוג
את לארי מילר - "500
מיליון ערבים; 5 מיליון ישראלים. תחשבו על
הערבים כעל מגרש כדורגל ועל היהודים כעל קופסת
גפרורים שניצבת באמצע המגרש. ועכשיו האנשים האלה
נשבעים שאם ישראל תתן להם מחצית מקופסת
הגפרורים, כולם יהיו חברים. האם אכן?.... ".
יום
שני 13 במאי 2002 כמובן שבדרך
לעבודה אתמול, קניתי את הפי.סי פלוס - 39
שקלים! וכשהגעתי למשרד תיכף שלפתי את המגזין
מהשקית בהתרגשות, הסרתי את עטיפת הניילון
והשווצתי בפני הבנות שהגיעו יחד איתי לעבודה,
אבל אני אגיד לכם משהו - האינטרנט/מחשבים זה
לא נושא שמעניין מישהו במקום העבודה שלי
אפילו שאני עובדת בתחום 'התקשורת'. רק המראה החיצוני של המגזין גרם להסתייגויות, אבל מה לעשות - הנימוס מחייב... וכולם נאלצו לקרוא את הכתבה.
ואם מישהו טען שהכתבה לא היתה מספיק מקיפה - אני יכולה להעיד שבשביל מי שלא ממש קשור לחוויית האינטרנט
ולבלוגים!?.. מה זה בלוגים? - היא אפילו ארוכה מדי.
שגעון
הבלוגים - אף אחד לא
מתעשר מזה... הרוב המכריע של הוובלוגים
נכתבים מתוך אהבה לא בשביל כסף.
יום
ראשון 12 במאי 2002 אני
הרבה פעמים שומעת מחברות משפטים כמו: 'בשביל מה אני
צריכה לבלות באינטרנט... אם יש משהו מסויים שאני
מחפשת, אני מחפשת באינטרנט.. אבל סתם
לגלוש - אין לי עניין בזה'.
אני לא כל
כך מבינה מה זה 'משהו מסויים'.. כי הרבה
פעמים אני נתקלת באתרים שעוסקים בנושאים
שאף לא הייתי חושבת לחפש אבל הם בכל זאת
מעניינים ומרתקים.
שי,
מהבלוג המקסיםשקוז,
פיתח
מערכת תגובות - שירות שהיה מאוד
מבוקש אצל מפעילי בלוגים ישראלים ושעד היום יכלו
לראות פטנטים כאלה רק אצל בלוגרים בחו"ל .
אז נכון לעכשיו יש לנו את קומנט סנטר
- מערכת תגובה
להמונים תוצרת כחול לבן. הייתי ממליצה
לשי להוסיף את כתובת האתר בתוך מערכת
התגובות כמו שנהוג בחו"ל.
שבת
שלום 11 במאי 2002 חבר
חדש הצטרף לסצינת הבלוגים הישראלים - העולם
על פי אור - הוא אמן והוא גם
מצייר קריקטורות ויש לו באמת יופי של
בלוג וכמו שאיה אומרת...
חבר'ה רוצו
לראות!
פלאש - הבלוגים
חודרים גם לעולם העסקים
- Macromedia היא אחת
החברות הגדולות והמעטות שיודעות להעריך את רוח
האינטרנט והיא יוצרת קשר מאוד טוב עם הלקוחות
שלה. איך היא עושה את זה?... מקרומדיה מכנה את זה "אסטרטגיית הבלוגים" ויש כאלה שרואים את המהלך הזה כתחילתו של טרנד חדש ... לקפוץ לתוך הבלוגוספריה של הרשת.
בלוג
שנובח גם נושך.... האם יכול היה להיות סיכוי
שאקרא את המאמר הזה אלמלא הייתי מחוברת לקהילת
הבלוגרים? אין צ'אנס שבעולם. המאמר
מזכיר לי קצת את התוכנית רק
בישראל שלאחרונה ממש התחילה לפעול בסגנון של
בלוג.... ראיתם כמה קישורים הם עשו אתמול
ל-ערוץ
הראשון?!
יום
שישי 10 במאי 2002 המון
המון תודה ל-אוהד
על הפרגון ב-PC פלוס. התמוגגתי מאושר... וכל
הכבוד ל-דניאל
שהעלה סריקותשל הכתבה לפורום - כל
השבוע בדקתי אם החוברת יצאה לחנויות
ודווקא היום לא יצאתי. בטח זה קשור לחוק
מרפי או משהו כזה :-)
משחק
המחבל המתאבד - לדעתי עשו מזה יותר מדי
טררם... גם אצלנו בארץ ומסתבר שגם בארה"ב -חברת הקונגרס, ניטה מ.
לאווי פנתה לאתר שמציג את משחק וביקשה שיורידו אותו מהרשת אך
בקשתה
נדחתה.
יום
חמישי 9 במאי 2002
איזה
שלום, איזה? אתמול, אחרי הפיגוע, מהר מאוד חזרו החיים
למסלולם הרגיל ושיחות היום - לפחות ברדיו -
עסקו בעיקר בפרשת שופטי הכדורגל. אין כוח
להתעסק עם הפיגועים האלה, התעייפנו... יש
תחושה של - נו, תנו להם כבר את המדינה שלהם
ושיעזבו אותנו בשקט. אתמול בערב בטלוויזיה
שאלו את סילבן שלום: ואתה...
רוצה שתקום מדינה פלשתינאית? היה רגע של
מבוכה כאילו מה, אוי ואבוי למי שלא רוצה
שתקום מדינה פלשתינאית? אני שואלת
את עצמי - מישהו באמת, באמת רוצה שתקום לה לידנו
מדינה פלשתינאית?! תגידו נכנעים -
אל תגידו רוצים!
כשההצעה
לדרוש מארצות ערב העשירות לקלוט את פליטי
הרשות הפלשתינאית עולה, היא נתקלת בביטול
מוחלט ובבוז - האם
היינו מבקשים משהו שאנחנו בעצמנו לא
עושים? אנחנו קולטים את העם שלנו שמבקש
לעלות ארצה... אנחנו לא אומרים ליהודים ללכת להתפוצץ ברוסיה,
אירופה או בדרום אמריקה כדי שיתחשבו בהם... אנחנו מעלים את
היהודים ארצה! אבל מדינות ערב, שאין מה לדבר
על היכולת הכלכלית והגיאוגרפית שלהם
לקלוט עליה - הם - לא!.... למה לא?! היום
זה לא 1948 וגם לא 1967... גם אני הייתי פעם (טוב,
האמת שלא לפני הרבה זמן) מידה 38 אבל היום
אני כבר לא! היום אנחנו לא אותו העם שישב פה
ב-1967
אבל בכל זאת אנחנו כל כך ממהרים לוותר על
הצרכים שלנו ולהפקיר את היהודים שנמצאים
בחו"ל שהיו רוצים לעלות ארצה כדי להתחשב
בערבים של הרשות הפלשתינית... סליחה - לי
זה נראה אבסורד! תגידו - אין ברירה
צריכים לעשות ויתורים כואבים - אבל לצאת
להגנתם כשזה על חשבון העם שלנו - תסלחו לי
אבל אותי זה מקומם! מרוב שההסברה הערבית
מוצלחת, אנחנו בעצמנו כבר מתחילים לפקפק
בזכות שלנו למדינה שלנו וזה עצוב מאוד.
לא
בדיוק כישלון חינוכי - "לילדים
ישראלים מותר לבקש מחיילי צה"ל להרוג
ערבים בעת מלחמה. מלחמות הן בשביל להרוג,
יוצאים אליהן עם נשק קטלני ומי שלא משתמש
בו כדי להרוג "כמה שיותר אויבים",
עלול להיהרג בעצמו".
עוד לפני הקריאה
להחרמת השיר הישראלי באירוויזיון...
צדקהחמדה
כשכתבה בבלוג שלה בחודש שעבר שלדעתה שאנחנו בכלל לא צריכים להשתתף
באירוויזיון השנה.... ושהיא לא מקנאה בשרית חדד שתצטרך לחוות
את המעמד הזה...
סטודנטים
ישראלים בחו"ל ישולבו במערכת ההסברה
של ישראל ולפי מה ששמעתי אתמול ברדיו - קו
ההסברה הוא לתקוף יותר מאשר להסביר.
ובלי
שום קשר ובענייני הרשת......... ההיסטוריה
של הסימן "@"
- איך ולמה בכל השפות.
עוד
בענייני רשת או יותר נכון בקשר לבלוג
האישי שלי -
לידיעה כללית:
אמיר לא
עזר לי להקים את הבלוג
כפי שמציין אוהד בבלוג שלו, אני
הקמתי את הבלוג שלי לפני שהכרתי את אמיר ועשיתי את זה בכוחות עצמי
כשבניית האתר והעיסוק בעיצוב הם בשבילי חלק מהחווייה ומהאתגר
של הפעלת בלוג. אמירכן התקין
אצלי בבלוג את מערכת התגובות.
יצא לי לדפדף בארכיון
שלי ונזכרתי שבזמנו מאוד התלהבתי מציור הרקע
בבלוג הזה.
חזרתי לשם וראיתי שאותה
בחורה נתנה לציור את השם mural.
כמובן שהייתי חייבת לבדוק
מה המשמעות של השם הזה ומאוד היה מעניין לגלות ש-
mural
זה סגנון אמנות מסויים (בדרך כלל עממי) של ציורי רחוב על קירות.
מצאתי גם קהילה
שלמה שעוסקת בציור על
קירות בתוך הבית וגם על חפצים ורהיטים...
ממש מרתק.
וב-The
World Wall
אפשר אפילו למצוא קיר על הסכסוך באיזור שלנו.
יום
רביעי 1 במאי 2002 הפחד
יכול להפוך את כולנו ל'גרמנים טובים' -
אומר המאמרהזה
במקומות (כמו ישראל) היכן שאנשים מוכנים לוותר על חופש למען אחדות ושמחים לסתום
את האזנייםכשמוצגת
דעה חלופית ממישהי (נחשו מי?) 'שהחליטה לא
להיות יהודיה' בגלל היחס של הדת שלה' -
"When I saw the Palestinians
with their hands tied behind their backs, young men, I said, 'It is like
what they did to us in the Holocaust,' " Yarkoni said. "We are
a people who have been through the Holocaust. How are we capable of
doing these things?" -
נו... ושזה לא יתגלגל בעולם?
הלינק מ-metafilter
וחבל
שמצאתי את זה... יש דברים יותר נחמדים
באינטרנט -