[]  אילנה @ 10:11

יום שלישי 17 בספטמבר 2002
חייכתי לעצמי כשקראתי את הפוסט שכתבה ג'ודי על יום-הכיפורים. אני אוהבת את האמריקאים, הם לוקחים דברים בסבבה ובהומור:
נענשת
"זה בטח היהדותיות הגרועה שלי שבגללה אני נענשת היום על-ידי החברה שמאחסנת את האתר שלי, שלא מאפשרת גישה אל האתר דרך המחשב שלי. אני משייכת את זה לעובדה שאכלתי קערה קטנה של קורנפלייקס עם צימוקים (בלי חלב, תודה) תוך אי-ציות לחלק של החג שאומר 'לא אוכלים',  ועכשיו אני חייבת לסבול".

דלילה שקד שפירא - רצה עם המילים, מפזרת עננים, מחדדת חושים, מתרוצצת מבפנים, נפתחת בפני הקורא ומביאה אותו למקומות אסורים, חושניים, חושפניים, קשים ועזי אמת.

[]  אילנה @ 08:33

 יום שני 16 בספטמבר 2002

atpictures - אתר צילומים חינם שהוא פשוט... אוצר!

אתרי הבובות (dolls) שהם כבר לא כל כך סתם בובות חמודות אלא ממש ציורים יפהפיים, פשוט לא נגמרים - כל אחת והרעיונות המקוריים שלה. מסתבר שגם מתקיימות תחרויות בנושא ויש אפילו tutorials (שזהו רק אחד מהם) כיצד להכין את הבובות. עושה חשק הייתי אומרת. את כל הסיבוב באתרי הבובות, התחלתי כאן - ששם גם מצאתי את המדריך האולטימטיבי להכנת משקאות חריפים.

אני חושבת שכדאי להתחיל לאסוף אותם.

[]  אילנה @ 20:46

יום ראשון 15 בספטמבר 2002
אני לא גרה ברעננה, אין לי ילדים בגילאי הגן, אבל האתר של ליאת הגננת, מה-זה מצא חן בעיני... וגם כל הכבוד לעיצוב של sivangraphics.

[]  אילנה @ 10:59

אנחנו נשכח - אמנם כמה ימים אחרי, אבל אני חייבת שתהיה לי כאן תזכורת לקטע הענק שכתב אנדרו סוליבאן לציון אירועי ה-11/9.

משהו נחמד שכתבה דניאלה שמי לפני כמה שנים בידיעות אחרונות שגזרתי ושמרתי במגירה:

סליחות פרטיות
אני לא צם ביום כיפור כי אין לי על מה לבקש סליחה, אמר לי השכן שלי ונתן לי רעיון לשבת על הספה ולחשוב: האם יש מישהו שאני צריכה לבקש ממנו סליחה. לא הרבה חשבתי, ובכל זאת, יצאה לי רשימה מכובדת מאוד. אז תרשו לי להשתמש במדור זה הפעם לסליחותי הפרטיות:
אני מבקשת סליחה מכל אלה שהתנהגתי אליהם בחוסר סבלנות, מאלה שכעסתי עליהם בלי סיבה או עם סיבה, מאלה שעניתי להם בגסות (למרות שהם התחילו), מאלה שקבעתי את דעתי עליהם אחרי חמש דקות. סליחה מאלה שלא הבנתי אותם וגם לא טרחתי להבין. סליחה מהאנשים שדעתם הפוליטית עיצבנה אותי ותיכף רבתי איתם.
סליחה מאלה ששיקרתי להם שקרים לבנים וסליחה מאלה שאמרתי להם את כל האמת בפרצוף.
סליחה מאלה שאני מזלזלת בטעמם, מאלה שהעליבו אותי ואני, בלי לחשוב דקה, העלבתי בחזרה ובחוזקה. סליחה מאלה שפעם סמכתי עליהם ואהבתי אותם ופתאום כבר לא, וניתקתי מהם מגע. סליחה מהקמצנים שאני לא רוצה להיות בקשר איתם וסליחה מהסנובים שאני בזה להם וגם נותנת להם להרגיש את זה.
סליחה מאלה שהייתי קשה איתם ולא ויתרתי וסליחה גם מאלה שוויתרתי להם מיד מתוך שיעמום וזילזול. סליחה מכל אלה שעישנתי על ידם למרות שהם עשו תנועות של גירוש שדים, ומאלה שניסיתי לחנך אותם (זה בורח לי, לפעמים). סליחה מאלה שחטפו ממני כי מישהו אחר עיצבן אותי, מהמניאק הזה שהוצאתי לו אוויר מארבעת הגלגלי כי הוא חסם אותי ולא יכולתי לצאת.
סליחה מכל אלה שאיחרו לפגישה איתי בחמש דקות ולא חיכיתי להם ואחר כך גם צרחתי עליהם ונתתי להם הרצאה ארוכה ומלומדת בזכות הדיוק. סליחה מכל בעלי-המלאכה שלפני שפגשתי אותם הייתי בטוחה שהם הולכים לרמות אותי כי יש לי דעות קדומות עליהם. סליחה מהרומנים, הפולנים, העירקים, המרוקאים, התימנים, הסקוטים וכו', שעל כולם סיפרתי השנה המון בדיחות גזעניות. סליחה מכל החברות שלי שממש לא שמתי לב שרזו ב-8, 10 או 15 ק"ג, ולא אמרתי להן מילה.
סליחה מכל הרמאים, הגנבים, שודדי הזקנות, מזייפי כרטיסי האשראי, מכל נותני השוחד ומקבליו, על הדברים האיומים שאני מאחלת להם כל  יום ומכל הלב.
סליחה מאלה שטילפנו והעירו אותי וצעקתי עליהם, במקום שאנתק מראש את הטלפון. סליחה מכל מנחי הטלוויזיה שאת תוכניותיהם ראיתי רק פעם אחת ומאז אני מסרבת לראות שוב, אבל יש לי דעה עליהם.
סליחה מכל האנשים שאני שונאת סתם ככה, ומכל אלה שאני אוהבת עד כדי מחנק, מסכנים שלי.
זהו. גמרתי להפעם. אני מניחה שבשנה הבאה תהיה לי אותה רשימה, או רשימה דומה. כי, הרי, כולם יודעים שלא יהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, ושסתם בן-אדם לא לא משנה או אופיו באמצע החיים. אבל סליחה צריך לבקש. שתהיה לכולנו שנה הכי טובה שאפשר, אמן.

גמר חתימה טובה

[]  אילנה @ 09:52

שבת שלום 14 בספטמבר 2002

שטיח אדום... כחול ולבן נפרס לכבוד המבקרים בכנס התמיכה בסאדם חוסיין שנערך ב-10 בספטמבר בבניין מרכז התרבות העירוני ברצועת עזה. 

מחפשים עבודה? הצטרפו ל-מוסד. דרישות התפקיד: תחכום, יצירתיות ועצמה אישית להניע ולשכנע אחרים. (הקישור מ-israeliguy).

תענוג לבקר בבלוג של ורד ובמיוחד שמחתי כשגיליתי אצלה קישור לבלוג שמוקדש כולו לשחקנית מרלין מונרו שאותה אני פשוט הערצתי כל החיים.

ניקוד בהדפסה - גם את זה צריכים לפעמים.

[]   אילנה @ 07:28

 יום שישי 13 בספטמבר 2002
תוך כדי שטיפת כלים לפני כמה רגעים ואחרי שתרגמתי לכאן את האימייל המרגש שקיבלתי, הרהרתי לעצמי ככה, על זה שכל החברים שלי בעבודה יודעים שיש לי אתר באינטרנט ומדי פעם אני גם מספרת שהינה פה היתה כתבה והינה שם אמרו ככה ועל המועמדות במשאל, אבל אף אחד לא נכנס לאתר ואם הם כן נכנסים לבקר - הם לא מספרים לי על זה. גם חברים וחברות מחוץ לעבודה יודעים שיש לי אתר, אח שלי בארה"ב יודע שיש לי אתר! אבל זה לא מעניין אותם. מה לא מעניין אותם? הם יודעים שהאתר חשוב לי, הם יודעים שיהיה לי עונג מזה שהם יבואו לבקר ואולי אפילו גם לפרגן (מה יש?). לפעמים אני מרגישה שאני לא מעניינת אותם. לפעמים זה אפילו מטריד אותי. 

[]   אילנה @ 12:05

אימייל שקיבלתי הבוקר - כזה שעושה לי טוב בלב:
"אילנה, תודה על המחמאות. לאחר שקיבלתי את האימייל שלך, חזרתי וקראתי את הקטעים שכתבתי שאליהם התייחסת.... אני מודה שבכיתי. לא בגלל שאני עצוב, אלא בגלל שאני חושב שאני מצליח סוף סוף קצת להיפתח ואני גאה בכך. הפוסטים היו מאוד כנים, של השתחררות ותרפיה-עצמית. אני מגלה שכשאני חוזר ומנתח את מה שאני כותב, מתקן פה ושם מילה, כותב משפט מחדש עד שאני מרגיש בנוח עם מה שאני כותב - התהליך עוזר לי להבין את עצמי, להגיע לתובנה ולמודעות עצמית עמוקה יותר. הפוסטים האחרונים שלי היו כאלה... זה כבוד בשבילי שלקחת את הזמן לכתוב לי. תודה לך." (המקור באנגלית).

מיכל - את מכאיבה לי.  אני יודעת שכבר שאלתי ואת ענית. אבל אולי בכל-זאת?

[]   אילנה @ 10:02

יום חמישי 12 בספטמבר 2002
הם אהבו את הבלוג שלי ב-Mandarin design... אלוהים יודע למה?! ובחרו להציג אותו כ'אתר החודש', ואני מתארת לעצמי שזה ממש לא בגלל 'הכתיבה הטובה' שלי. כשהם פנו אלי, תאמינו לי שהתפלאתי ושאלתי אותם - תודה, אבל...? הם אמרו לי משהו בנוסח:
InnerBalance is a well balanced site.

תראו בעצמכם.  

[]   אילנה @ 06:08

יום רביעי  11 בספטמבר 2002 [קישור ישיר]
בואו נעשה קצת גלים בשלולית כותבת Rom בהתייחסותה למכת הקישורים אל הבלוג של גיא - שפיות (אגב, גם אצלי יש קישור אליו). והיא שואלת: "מאז הפרסום בעיתונות נפתחים עשרות בלוגים מידי יום בישראבלוג. מדוע בחרתם בו מכל הבלוגים החדשים? הוא עדיין לא מחדש כלום, כתיבתו אם היא טובה או לא, עדיין לא הגיעה לידי ביטוי. אז על מה ההמולה?" 

פרוטקציה אתם חושבים? מה פתאום. הוא בחור נחמד, פשוט בחור נחמד. מעבר לכתיבה שלו, של גיא שמאוד נעים לי, באופן אישי, לקרוא, הוא התייחס לעניין הבלוג מאוד ברצינות - הוא השקיע, עשה קצת יחצ"נות (תלמדו חברים, תלמדו) - הוא הציג את עצמו, שלח אימיילים, שאל שאלות, התייעץ וביקש עזרה ולפי התגובה שלו לקטע אצל Rom תוכלו לראות שהוא גם בחור איכותי וחכם. בהצלחה גיא!

דרשו אותו ממוכר העיתונים הוירטואלי הקרוב למקום מגוריכם.

[]   אילנה @ 18:38

יום שלישי  10 בספטמבר 2002
 ה-11 בספטמבר מציין יום של טרגדיה נוראית עבור העם האמריקאי, אבל לא רק עבור האמריקאים - מה שקרה באותו יום, ה-11 בספטמבר 2001, זיעזע את העולם כולו. 
שנה אחרי ועדיין קשה לעכל את המכה שספגה ארה"ב ואת גודל האסון. אני יודעת שאפילו לי קשה להתגבר על ההלם של אירועי אותו יום - יום שלישי. אני תמיד אזכור שאסון התאומים קרה ביום שלישי, היום הלחוץ ביותר אצלנו בעבודה ובדיוק בשעות של שיא הלחץ, מישהי נכנסה לסטודיו וצעקה את הלא ייאמן - "מטוס התפוצץ על אחד ממגדלי התאומים!!?!!" כמובן שאני תיכף הגברתי את הוואליום ברדיו שלי, אבל הבוס שלי חטף עצבים ותלשששש את הרדיו מהקיר. כולנו היינו בהלם - מלחמת עולם החלה והבוס שלנו עם ה-'רק ששום דבר לא יפריע למהלך העבודה ושהעיתון ייצא בזמן' שלו, אבל ככה בשקט הוא לחש לי שאכנס אליו למשרד ושנינו צפינו בטלוויזיה, בקליפ שחזר על עצמו כל כך הרבה פעמים לאחר מכן ושתמיד ישאר חרוט אצלי בזיכרון, אותו תיעוד של ענני העשן והקריסה של המגדלים. 
אח שלי מתגורר בניו-יורק, הוא הצליח באותו יום ליצור איתי קשר ולהודיע שהכל בסדר. תודה לאל.

בשנה שעברה ביקרתי בהמון המון אתרי אינטרנט שעסקו באירועי ה-11 בספטמבר 2001 - הנה תזכורת של כמה אתרים מובחרים: 

9/11 וגם לפני ואחרי - likeanorb - מכל האתרים שביקרתי בהם, זהו לדעתי, הטוב ביותר. גם הבלוג של ג'ניפר - נהדר.

September 11, 2001 - בהקדמה לתמונות שכריסטופר קסיאנו צילם, הוא כותב: "חפשו מילים במקום אחר, אני עדיין לא מצאתי כאלו שיכולות לתאר את מה שאני ראיתי בצורה נאותה".

9/11 במילים - 970theburgh.com - מונולוג שערך סקוט פולסן ימים ספורים אחרי. האזינו להקלטה.

וכולם וודאי זוכרים את הבלוג שנשאר יתום ואת ספר-האורחים של פול בטאגליה שמתעד את החיפושים אחריו בימים שאחרי האסון.

האם מישהו מעוניין לדעת איך הדבורה שלי מקפצת כשלוחצים עליה? אז למה אתם לא שואלים. עושים את זה בעזרת התוכנה Swish, חיקוי של תוכנת פלאש תוכנה מבוססת פלאש. אפשר ליצור באמצעותה המון המון אפקטים מיוחדים והיא הרבה יותר קלה להפעלה מתוכנת פלאש. ניתן לרכוש את התוכנה באינטרנט והיא בכלל לא יקרה אבל אני בטוחה שאפשר להוריד אותה גם ללא תשלום. איך?... זה כבר לא הטריטוריה שלי. מצטערת.