"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

איינלה ונזנט (Iyanla Vanzant) מתחילה את ספרה "In the Meanwhile" וכותבת: יגיע הזמן בחייך כשכל מה שתוכלי לעשות זה לאהוב. עשית את כל מה שיכולת לעשות, ניסית את כל מה שאפשר היה לנסות, כאבת ככל שיכולת, הרמת ידיים כל כך הרבה פעמים עד שאהבה תהיה הדרך היחידה החוצה. היום הזה לבטח יגיע - בדיוק כפי שזה בטוח שאת קוראת מילים אלו ברגע זה, אבל בינתיים - הינה כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי להתכונן ליום המאושר והנפלא בחייך: היום בו תתנסי באהבה אמיתית.

בספרה הנפלא, איינלה מביאה את "הבית שלך" כמטפורה לחיים הרגשיים, הנפשיים והרוחניים שלך. היא מסמנת את המסלול מהמרתף - המקום שבו הכל חשוך ומפחיד - דרך הקומה הראשונה והשנייה עד לעליית הגג - ששם הכל בהיר ומאוורר. זה לא משנה איפה שאת נמצאת עכשיו. את יכולה להגיע למעלה.

במהלך הדרך בין קומות "הבית", את גם לומדת שמערכת היחסים היחידה שיש לך היא זו שיש לך עם עצמך ושכל האנשים מסביבך פשוט משמשים כמראה שמחזירה אליך את המחשבות ואת הרגשות שלך ביחס לעצמך. את גם לומדת לסלוח -- לאהובים-- לשעבר, להורים ולחברים לעבודה... וכן, אפילו לסלוח לעצמך.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| אילנה 12:26