"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

כל כך הרבה זמן שלא ישבתי וכתבתי, ושמחה אני שסוף סוף יש לי את האומץ לשבת ולכתוב. חלפו כבר תשעה חוד פטירתו של בעלי. נכון, מבחינה של תעסוקה ועצמאות אני מסתדרת מאוד טוב. אך, יש רגעים, ודיי הרבה שהגעגועים גוברים עליי. במיוחד בימי שבתות, חגים, ימי הולדת שם אני בנפילה בהרגשה.
והיום, כהילדים גדלו ופרחו ובונים את חייהם, עכשיו היינו צריכים להינות ממה שעמלנו כל החיים ולקטוף את הפירות ביחד. מי אני שאבוא ואתערב בעבודתו של אלוהים??? כן, קשה לי אך למרות הכל בסדר.

טוב, רציתי להודיע כי נפתחה קבוצה חדשה של נראנון בטירה, בימיי רביעי, היגענו לשם אני ושתי חברות מקבוצת חיפה. היה שם כוח גדול, יצאתי משם עם הרבה כוח אמונה ושלווה.מברכת אותכם שתגדלו ותצמחו רוחנית ונפשית
שבוע טוב וקסום אובהת אותכם וזקוקה לכם בחיי  

2 תגובות | שרה 15:45