כל כך הרבה זמן שלא ישבתי וכתבתי, ושמחה אני שסוף סוף יש לי את האומץ לשבת ולכתוב. חלפו כבר תשעה חוד פטירתו של בעלי. נכון, מבחינה של תעסוקה ועצמאות אני מסתדרת מאוד טוב. אך, יש רגעים, ודיי הרבה שהגעגועים גוברים עליי. במיוחד בימי שבתות, חגים, ימי הולדת שם אני בנפילה בהרגשה.
שאלה אותי חברה לתוכנית:"למה קשה לך, הרי רק סבלת בחייך איתו". כן למרות כל הסבל היו גם דברים יפים שחווינו ביחד. האהבה שהוא אהב אותי, הפירגון שלו, הנתינה והדאגה לילדים הייתה מאוד בלתי מובנת, ויש עוד הרבה מעלות שהיו לו, ובכלל שים מיוםאהבתי אותו מאוד. מגיל צעיר מאוד אנחנו ביחד, מדובר בחיים שלמים שאנו ביחד .
והיום, כהילדים גדלו ופרחו ובונים את חייהם, עכשיו היינו צריכים להינות ממה שעמלנו כל החיים ולקטוף את הפירות ביחד. מי אני שאבוא ואתערב בעבודתו של אלוהים??? כן, קשה לי אך למרות הכל בסדר.
טוב, רציתי להודיע כי נפתחה קבוצה חדשה של נראנון בטירה, בימיי רביעי, היגענו לשם אני ושתי חברות מקבוצת חיפה. היה שם כוח גדול, יצאתי משם עם הרבה כוח אמונה ושלווה.מברכת אותכם שתגדלו ותצמחו רוחנית ונפשית
שבוע טוב וקסום אובהת אותכם וזקוקה לכם בחיי
2 תגובות
2 תגובות:
שרה!!! כל יום אני נכנסת לראות אם הגעת והנה סוף סוף אני רואה שכתבת! בהתחלה חשבתי שנכנסתי לחודש אחר אבל הסתכלתי שוב וראיתי 6.1.07! אוהבת אותך חברתי היקרה.
קבוצה חדשה בטירת הכרמל? איך הולך
ואיך הולך בקבוצת חיפה?
אוהבת רות
הוספת תגובה
| שרה
15:45
