"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אם תלך בדרכי החיים
בחפשך מטרה
ותמשיך לחפש
עד שתמצא.

אם תפתח את כל הדלתות
המובילות להצלחה
ותמצא אושר
מאחורי כל אחת מהן

אם תחייך לקראת
כל אדם שתפגוש
ולא תנטור טינה
לשום איש

אם תמצה את החיים
בכל יום ויום
ותראה את הדברים כפי שהם
ולא כפי שאינם
או-אז תמצא את המשמעות
האמיתית של החיים
ובמקום בו נכשלו אחרים
אתה תצליח.
חג שמח אוהבת אותכם.
 

| שרה 17:41

יום ראשון שפותח לי את השבוע בא באהבה עם עוזרת מדהימה שמנקה את הבחוץ ומשאירה לי זמן לתפילה, לעצמי ולאסירות תודה. הבוקר כולי תפילה לנס - הקטנה שלי החלה לפני שבועיים טיפול בתוספי מזון ודיאטה חמורה שכמעט ולא מותירה לה את ההנאה באכילה, אני תפילה לאלוהים שיחזק אותה מול ההרגל והרצון ויטע בה נס שהגוף, הנפש והרוח יעבדו יחדיו והאהבה תזרום דרכה לעצמה ולבריאה.
ולכן יקירותיי אני מאחלת שבוע נפלא של תוכנית.
אוהבת עד מאוד  

1 תגובות | לב 11:20

הפחד העמוק ביותר שלנו מפני חוסר היכולת
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה
שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה,
האור , ולא הצד האפל שבנו ,
הוא שמעורר בנו חרדות ,
כל אחד מאתנו שואל את עצמו
מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך
מבריק , מקסים , מוכשר ומאושר ?
למעשה , מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה ?
אנחנו ילדים של אלוהים .
כשאנחנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן
אנחנו לא משרתים את העולם.
אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האשיות שלנו
רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו .
נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו.
הוא לא גלום רק בחלק מאתנו ,
כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו
כאשר אנחנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח ,
באופן בלתי מודע אנחנו מאפשרים
לאחרים לעשות את אותו דבר.
כאשר אנו משתחררים מהפחדים שלנו ,
הנוכחות שלנו משחררת אחרים.

(נלסון מנדלה ,נאום ההכתרה, 1994 )




 

0 תגובות | שרה 20:48

פותחת אני באסירות תודה על היום הנפלא שחווינו ביחד. כשהודיעו על יום סדנת צעדים - "מעגלים רוחניים" ומדיטציה, שמחתי מאוד אך מיד נלחצתי - זה יוצא ביום שישי ובתל-אביב ויום שישי הוא הרי יום שאני כל כולי במטבח בין הסירים מתרוצצת בסיום הניקיונות וההכנות הסופיות לקראת התכנסות כל המשפחה בערב שבת. אך מיד חשבתי בלבי זה אחד הפגמים שלי הלחץ שאספיק ושהכל יהיה במאה אחוז. לא, אני לא מוכנה להפסיד פגישה כזאת ואלוהים יסדר את הדברים ואני אספיק וכך היה.

כשהגענו לפארק.התקבלנו בהרבה חום אהבה וחיבוקים. במהלך הפגישה הרגשתי שאני מתמלאת בהרבה אנרגיות חיוביות והייתה לי הזדהות מלאה עם ההתחלקויות של הבנות. העברתי את ראשי מסביב וראיתי משפחה גדולה, אוהבת ומחוברת, בלי הבדל גזע, דת, ומין כפי שהתוכנית אומרת. מאמצת אני את דבריי חברתי היקרה סאוסן:"אפילו בכנסת לא מצליחים להגיע לאהבה אמונה ושלווה כזו. אלוהים הוא אחד ושל כולם".

אסיים באסירות תודה לכל הבנות שארגנו ולכל הבנות על ההתחלקויות והעברת מסר שנטע בנו הרבה כוח ואור (אפילו בעלי אמר לי שחזרתי קורנת ומלאה באנרגיות). מי ייתן ויגיעו להחלמה משפחות חדשות שמהם נמשיך לקבל כוח רב.

שבוע טוב עם הרבה אמונה שלווה ואור. אוהבת אתכם.
 

0 תגובות | שרה 18:46

עד הקשירה הדקורטיבית של החוברות הקטנות והמקסימות שקיבלנו בסדנת הצעדים "מעגלים רוחניים"– הכול היה מושלם. לא יכולנו לתאר לעצמנו שזו תהיה חוויה כל כך מהנה ומעשירה. כבר מהמונית שאיתה הגענו מחיפה ראינו את חברות נר-אנון לבושות בלבן הולכות הלוך וחזור בדשא בגן אידית וולפסון, שהוא פארק משגע בפני עצמו, מארגנות, מסדרות, לוקחות מפה לשם וידענו שהגענו למקום הנכון ושצפוי לנו יום נפלא.

במהלך המפגש הסתכלתי סביבי וחשבתי לעצמי בלב איזו מתנה גדולה היא החברותה שלנו, כמה נהדר להיות ככה ביחד, לשמוע בנות חדשות מתחלקות, לחוש את החום והאהבה ואת הביחד והרגשתי שאני פשוט מתמלאת באסירות תודה.

כבר מוקדם היום בבוקר התקשרו אליי חברות שאיתי בקבוצה שהרגישו צורך לדבר עוד ועוד על המפגש, לשחזר את החוויה ולחזור להרגשה הנהדרת שליוותה אותנו... והפיצה? נו איזה רעיון מדליק זה היה להזמין לפארק פיצות חמות וטעימות.  

0 תגובות | אילנה 13:03

"הודינו שאנחנו חסרי אונים מול התמכרותינו, שאבדה לנו השליטה על חיינו".

צעד ראשון - שאלה ראשונה - הודעה בחוסר האונים היא הצעד הראשון בדרך לשחרור מהאובססיה - ציין מתי אתה חש חסר אונים? תן דוגמאות למצבים של חוסר אונים?

צעד ראשון - שאלה שניה - הצעד הראשון דורש מאיתנו להודות בתבוסה מוחלטת, שהגענו לתחתית, שנגענו בשפל המדרגה - האם גם אתה חש זאת?

צעד ראשון - שאלה שלישית - צעד 1 הוא צעד של ענווה - מהי ענווה בעיניך?  

0 תגובות | אילנה 05:58

הבן הגדול שלי התחיל להשתמש בסמים קשים בגיל 16 ולראות אותו מתפורר מול העיניים שלי גרם לי לרצות למות. עברתי שנים מאוד כואבות בהתמכרות שלו, של שיברון לב – הבטחות, גמילות, מרכזי גמילה ועוד פעם הבטחות, ועוד פעם גמילות ועוד פעם מרכזי גמילה, עד שהגעתי לסבל בלתי נסבל - ל"תחתית" - שמתוכה ניתנה לי ההזדמנות להתרומם למלוא הכניעה שלי לאלוהים כפי שאני מבינה אותו. רק כשהגעתי לנר-אנון הבנתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי לחכות להחלמה שלו ואני חייבת להתחיל בהחלמה שלי, כשהצעד הראשון היה לוותר על הצורך האובססיבי שלי לטפל, להדריך, לגונן ולנהל את החיים שלו... להכיר ולהודות בחוסר-האונים שלי מול ההתמכרות שלו ולהתחיל לטפל בחיים שלי שלגמרי יצאו מכלל שליטה – "לשחרר ולאפשר לאל", דבר שבתיאוריה נשמע יפה מאוד אבל לגמרי לא קל לביצוע, ממש כמו שבשבילו היה – לוותר על הסמים.

קשה לי קצת לחשוף ולספר את הסיפור האישי שלי. מה שנותן לי את הדחיפה ואת הביטחון לשתף הוא מכתב שקיבלתי מאם לבן מכור שראתה דף שלי באתר אמריקאי שבו סיפרתי על החברות שלי בנר-אנון. רק ההודאה הזו בפומבי על היותי אם לבן מכור גרמה לי להרגיש אי-נוחות, אבל כשקיבלתי את המכתב החם שלה ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות להושיט יד מחזקת ותומכת אחת לשנייה, כפי שאנחנו יודעים... שרק ביחד זה עובד.

Hello
Your page in Blackplanet is nice and the message is soothing and real. I have a son who is battling drug addiction. It is heartbreaking and most of the time I don't know what to say to him. I am definately going to seek out a Nar-Anon chapter here in Chicago. I am also going to make sure that I pray my heart desires to the Lord each night. (I had been somewhat giving up hope and didn't know what to do). I appreciate your candor and would like to save you as a friend if it is alright with you. Please sign your name in my guest book

בחסד אלוהים הבן שלי נקי 8 שנים (רק להיום). זה לא מובן מאליו, אנחנו משפחה בהחלמה

 

0 תגובות | אילנה 06:12

ביוזמתה הברוכה של ענת ובהנחייתה, תתקיים בפורום ההתמכרויות של תפוז החל מיום שלישי הקרוב, סדנת צעדים וירטואלית. בהצלחה ענת, וממני חיבוק גדול.

 

0 תגובות | אילנה 08:32

כבר כמה זמן שאני מנסה להתרגל לעובדה שהבן הצעיר שלי, עודד, או-טו-טו עוזב את הבית ונוסע עם חבר לחו"ל כאשר התוכנית שלהם היא להסתובב בעולם לפחות שנה. הוא התפטר מהעבודה, עזב את הלימודים באוניברסיטה, מכר את המכונית שלו לאחיו ובעוד שבוע וחצי הוא טס. אני משתדלת לא לחשוב על זה ובעיקר לא להרגיש את זה. יש בעניין הזה קצת מהקיצוניות. ממצב של באמת תלות-יתר שהיה קיים בינינו לנסיעה לצד השני של העולם. בתוך תוכי אני יודעת שהמצב בבית לא בריא במיוחד ואני חושבת שהוא אכן צריך לעזוב את הבית ולהיות יותר עצמאי, אבל הוא תמיד אמר לי שכל החברים שלו גרים בבית עם ההורים וככה זה מקובל ופתאום בום טראח! הוא עוזב. אנשים שואלים אותו - מה אימא שלך אומרת על הנסיעה? והוא שואל אותי... ואני, כאילו מתעלמת, לא חושבת על זה, לא יודעת מה להגיד. לא קולטת ולא מסוגלת לעכל את זה. אני לא יודעת מה אני חושבת, אני לא יודעת מה אני מרגישה. ברגעים שאני חושבת שאני אהיה לבד בבית, תוקפת אותי מעין מיני-פאניקה ואולי בגלל זה אני לא רוצה לחשוב על זה. בשבילי – זו תהיה פעם הראשונה בחיים שלי שאני אגור בבית לבד, אבל יהיה בסדר, אולי זה צעד קדימה והתנסות חדשה גם בשבילי.
יצאנו היום לפיקניק ביערות הכרמל, ככה בשביל להיות כולנו ביחד לפני הנסיעה ובילינו יופי של יום ביחד. יום של כיף עם המון אהבה והרגשה טובה של משפחתיות.
 

1 תגובות | אילנה 17:19

הצעד הרביעי - ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד
הצעד הרביעי הוא כלי חיוני לצמיחה אישית. אנו יכולים להתחיל להתבגר בעזרת האומץ להתבונן בעצמנו כפי שאנו באמת. רבים מאיתנו כל-כך מוטרדים באופן כפייתי מהתנהגותו של המכור, עד שיש לנו מעט מאוד רגש וחוש של עצמנו. אנו עלולים לשכוח מה הן מטרותינו האישיות, לא ממשים את הפוטנציאל שבנו ועסוקים מדי בניסיונותינו לשנות את הזולת. לעיתים, תכונותינו הבסיסיות הטובות מוסתרות על-ידי פחדים ותיסכולים.

המטרה של עריכת חשבון נפש נוקב וחסר פחד היא לעשות סדר בתוך הבלבול והסתירות של חיינו כדי שנוכל לגלות מי אנחנו באמת. אנחנו מתחילים דרך חיים חדשה ואנו זקוקים להיפטר מכל המטענים והמלכודות ששלטו בנו ומנעו מאיתנו לגדול.

כשאנו ניגשים לצעד, אנו חוששים כי נמצאת מפלצת בתוכנו שאם היא תצא לחופשי היא תהרוס אותנו והפחד עלול לגרום לנו לדחות את עריכת חשבון הנפש. כדאי שנזכור שפחד הוא היעדר אמונה אך כעת, כשמצאנו אלוהים אישי ואוהב שאליו אנו יכולים לפנות, אנחנו כבר לא צריכים לפחד.

מקצוענים היינו ברמייה-עצמית וברציונאליזציה אבל על-ידי כתיבת חשבון נפש אנו מתגברים על אותם מכשולים. חשבון-נפש כתוב, נוקב וחסר פחד, יפתח בפנינו חלקים מהתת-מודע שהיו נסתרים מאיתנו. כאשר הדברים כתובים על הנייר, הרבה יותר קל לנו לראות את עצמנו וקשה לנו יותר להתכחש לטבע האמיתי שלנו. יושר עצמי הוא אחד המפתחות לדרך חיינו החדשה.
 

0 תגובות | אילנה 17:47

חג הפסח - חג החירות
ניקיון הבית . ניקיון הפנימי שלנו (צעד 4 )
שממנו יוצאים לחירות.
מאחלת אני לכל המשפחות וחברותיי בקבוצה
ים של חופש בנשמה.
הרבה תקווה ואמונה .
ואלוהים תמיד יהייה איתכן.
בואו לכאן ושתפו את כולם בניקיון הפנימי.
שנמשיך ביחד
כי רק ביחד זה עובד.
פסח כשר אוהבת אותכן מאוד.
להשתמע בפגישה הארצית ב-16/4.  

0 תגובות | שרה 14:22