"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

שינויי דרך מחשבותיי לכיוון הפוך היה חלק מהחלמתי. נהגתי להימנע מתחושות וממצבים שהכאיבו לי, לא להסתכן, וכך לבחור בדרך הבטוחה. אבל בחיים יש סיכונים רבים, ולא תמיד ניתן להימנע מסבל. נר-אנון עוזרת לי לקבל את מה שיש.

במקום לברוח, למדתי להביט ישר אל מקור המצוקה שלי. כתוצאה מכך, גיליתי שהכאב עובר מהר יותר, ובחלקי נופל השחרור מן הפחד. נר-אנון נותנת לי כלים, כמו למשל חשבון הנפש של הצעד הרביעי, שבעזרתו אוכל לבחון היטב את עצמי ואצ מצבי. תמיכת מאמץ/ת, הכוח העליון שלי, תפילת השלווה, והרבה פגישות נר-אנון, עוזרים לי להתמודד עם פחד, עם כאב, ועם סחכונים.

בזמנים שנהגתי להימנע מלקחת סיכון, הפחד היה תמד במחיצתי. עכשיו, אני מרשה לעצמי להתנסות בסיכונים,ולרוב זה עובר ללא נזק לעצמי. אין יותר להישמר כל הזמן מסכנות אפשריות. במקום זה יש ביכולתי להעסיק את עצמי בלחיות.

"בסיכומו של דבר, הימנעות מן הסכנה, היא לאו דווקא הדרך הבטוחה יותר מן החשיפה לסכנה. או שהחיים הם הרפתקה נועזת, או שהם לא-כלום".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 10 במרץ  

0 תגובות | שרה 07:58

לעיתים קרובות אנו מתלבטים לדעת מהו רצוננו ומהו רצון האל. אנו מרגישים שהשלווה חומקת מאיתנו, כשאנו נאבקים בתוכנו, וקולות רמים משדלים אותנו לבחור בדרך זו או אחרת.

הספק הוא בן-לוויה בלתי נמנע של החיפושים הרוחניים. אין לנו ספר הוראות, לכן עלינו להמשיך לגשש ולהציב אתגרים לתפיסות ולתחושות שלנו. כשאנו חשים בצורך נואש לפעול, מה שדוחף אותנו הוא רצוננו הנחוש. כשאנו שלווים ורגועים, רצון האל הוא שדוחף אותנו. אבל, במשך רוב הזמן, אין לנו סימנים ברורים. ומה אז? לפעמים אנחנו מחכים להבהרה, או מנסים לחפש את ההנחיה ביתר ערנות. אולי נתחלק עם אחרים במבוכתנו ונקשיב לתבונתם; או פשוט נבחר בברירה מסויימת, נפעל, ונראה מה יקרה. תהיה בחירתנו אשר תהיה, בבוא העת, נקבל תשובה יותר ברורה. מאחר ומסרנו את רצוננו ואת חיינו להשגחת האל, הברירה שבחרנו בה, תשמש לנו למלא את רצונו.

"האמן לי, יש יותר אמונה בספק הכנה, מאשר במחצית מעיקרי האמונה".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 9 במרץ  

0 תגובות | שרה 07:33

אחד היתרונות הנפלאים שקיבלתי מהשתתפות בפגישות נר-אנון הוא, שמצאתי דרכים חדשות לעבוד את התוכנית שלי. באחד הפגישות, המנחה העבירה סלסילה עם פתקים שעליהם היו רשומים סיסמאות של נר-אנון. היא הציעה שכל אחד מאיתנו ייקח פתק, וינסה ליישם לאותו יום את הסיסמה שנפלה לידיו. היה נפלא לראות כמה מאיתנו קיבלו את הסיסמה המתאימה להם!

למחרת היום מצאתי את עצמי במצב מלחיץ, נאבקתי לפתור בעייה קשה; התרגזתי והרגשתי תסכול, אך לא הגעתי לפתרון. ביקשתי עזרה מהכוח העליון שלי, ולפתע זכרתי את הסלסילה. בדמיוני, שמתי שוב את ידי בתוך סלסלה מלאה סיסמאות.שוב קיבלתי בדיוק את מה שהתאים לי: פיסת הנייר שהייתה בדמיוני הזכירה לי:"פעל בניחותא". הפסקתי לנסות לכפות את הפתרון, וחיכיתי עד שיכולתי לגשת לבעייה ביותר עדינות. הרגשתי הרבה יותר טוב, מחשבותיי התבהרו, ועם הזמן, הגיע הפתרון.

"כאשר אנו לומדים לבטוח בכוח העליון שלנו, על-ידי יישום תוכנית נר-אנון בחיינו, תופשים אמונה ובטחון את מקומם של פחדים ןחוסר יציבות".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 8 במרץ  

0 תגובות | שרה 10:18

בנר-אנון גיליתי שעליי לשנות את עצמי. אחריי שחייתי את כל חיי עם מחלה של גישות-התמכרות-לא הייתה לי דעה טובה על עצמי, ולכן לא האמנתי שמשהו טוב יצא מכל מאמציי.

למדתי משהו דרך הבחנה בתולעי המשי של בני. תולעי משי הן שמנות וזללניות; אבל, הן יוצרות את המהות של עצמן משהו יפיפה. אין להן ברירה; הן נולדו על-מנת לבטא את היופי הזה.

גם אני אוכל להפוך משהו שלילי לחיובי; כאשר אשנה את הגישות התבוסתניות שלי, אשתנה להיות יותר יפה. נולדתי עם היופי הזה בתוכי; ואם רק ארשה לעצמי, אוכל לבטא אותו באופן חופשי. נר-אנון מלמדת אותי לתת לאהבה מקום ראשון בחיי. ואסירות התודה, שהיא אבן פינה של החלמתי בנר-אנון, מעלה את היופ הנסתר אל פני השטח.

"לפעמים יש להורות ליצור בשנית את יופיו...עד שהוא יפרח מחדש מבפנים..."

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 7 במרץ  

1 תגובות | שרה 10:08

נר-אנון עזרה לי להבין שאף אחד לא יכול לדעת מה שבלבי, בראשי או נפשי. אל לי לצפות שצרכיי יתמלאו מבלי שאסביר מה הם.כמו כן, לא אוכל לצפות שאדם אחד ימלא את כל הציפיות שלי, גם אם אבהיר את צרכיי. אם האדם הראשון שאפנה אליו לא יוכל לעזור לי, אוכל לפנות אל מישהו אחר. ככה, הלחץ ירד מכולם.

לפני שהתחלתי להחלים בנר-אנון, ציפיתי שהקרובים ביותר, יידעו את הרגשותיי מבלי שאספר להם. כאשר כעסתי, ורציתי להתווכח, במקום זה רתחתי בשקט. כאשר הייתי במצוקה ונזקקתי לניחומים, במקום זה החמצתי את פניי בשקט. כאשר נזקקתי לתשומת לב, דיברתי ללא הפסקה. לא הבנתי מדוע כמעט ולא השגתי את התגובות להן ציפיתי.

עכשיו, הפסקתי לצפות שינחשו את מחשבותיי. וגם מקובל עליי שאני לא אוכל לנחש את מה שבראשם של מישהו מיקיריי. היום, יחסי אל האנשים המעורבים בחיי, הוא יחס של כבוד, מפני שלמדתי לבקש עזרה מאחרים ולעודד לעשות כנ"ל.

"לא נוכל לצפות שיעזרו לנו, אלא אם כן נתחלק בכך שאנו זקוקים לעזרה".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 6 במרץ  

0 תגובות | שרה 09:55

כשרק התחלתי לעבוד את הצעדים, הטרידה אותי המחשבה שאשוחרר מחסרונותי. חשבתי שאהיה כמו גוש של גבינה צהובה-שהיא מלאה חורים. אבל רציתי להחלים, והבטיחו לי כל הזמן, שהצעדים הם המפתח להחלמתי. לכן המשכתי קדימה למרות החששות שלי. היה עליי לקחת את הסיכון, ולפעול עם אמונה, לפני שאקבל את המתנות שהכוח העליון שלי הציע לי.

בשום מקום, בין הצעד הרביעי לצעד השביעי, אין אנו מבקשים מאלוהים שיוסיף לנו משהו: להיפך, שיקח מאיתנו את מה שאין לנו צורך בו. גיליתי שכל פגם ששוחררתי ממנו, הסתי מאחוריו משהו חיובי. אני בכלל לא הפסדתי את עצמי. במקום זה, ככל ששחררתי את מה שלא היה לי צורך בו, פיניתי מקום לחוזק שהיה חבוי בקרבי, לכישוריי, ולתחושות, שיהיו לחלק פעיל בחיי. זה מרגיע אותי, מפני שזה מזכיר לי שכל מה שנחוץ לי כבר נמצא אצלי. אבל לא היה לי ביטחון בכך עד שעבדתי את הצעדים, ושוחררתי מחסרונותי.

"לפני שאור השמש יוכל להאיר דרך החלון, יש לפתוח את התריסים".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 5 במרץ.  

0 תגובות | שרה 21:42

הסיסמה, "חשוב" הייתה לי תמיד כחידה. האם לא הייתה זו "החשיבה המסלידה" שלי שהכניסה אותי לצרות? הסיסמה הזו לא הייתה מובנת לי עד ששמעתי ילד של שכנים מדקלם חוקים של בטיחות שלמד בבית הספר:"עצור, הסתכל, והקשב."

חמיד אוכל לעצור-לפני שאסתבך בצרות, לפני שאפתח את פי כדי להגיב, לפני שאכנס לניתוח היתנהגותו של מישהו אחר. או שלפני שאתחיל לדאוג ביחס לעתיד. כך אתן לעצמי זמן להסתכל ולהבחין במה שקורה מסביבי, ומהו תפקידי בזה. אחר-כך אוכל להקשיב כדי לקבל הנחיה רוחנית שתזכיר לי את הברירות שברשותי, ותעזור לי למצוא את המלים ואת הפעולות המתאימות.

לכן, כשפוגעים בי, אין צורך שאכנס לוויכוח סוער ומסוכן. במקום ז אקשיב דקה על-מנת "לחשוב".אעצור, אסתכל, ואקשיב. אחרי זה אוכל לשוחח בקור- רוח, או פשוט, לקום וללכת. במקרה ואחליט להיכנסלוויכוח, אעשה זאת בהכרה מלאה, במקות לתת לחיים להחליט עבורי.

"התוכנית עוזרת לי להשיג את חופש הבחירה של ברירות נבונות, שהן טובות בשבילי. בחרתי בחופש הזה, שיעבוד היום בחיים שלי".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 4 במרץ  

1 תגובות | שרה 09:49

ערכתי בזמן האחרון חשבון נפש נוקב וחסר פחד (צעד ארבע), וקיבלתי מסר ברור: בדרך כלל, התנהגותי לא הייתה מבוגרת. אבל מהי התנהגות מבוגרת? מובן מאליו שהתשובה היא שונה לכל אחד מאיתנו; אם אבחן את השאלה הזו, אוכל לזהות מהן מטרותיי, ואוכל ליישם את תוכנית נר-אנון, כשאני מנסה לשנות התנהגות זו. לדעתי הבגרות היא:

*להכיר את עצמי.
*לבקש עזרה בעת הצורך, ולפעול באופן עצמאי כשאין לי צורך בעזרה.
*להודות כשאני טועה, ולכפר על מעשיי.
*לקבל אהבה מאחרים, אפילו כשקשה לי לאהוב את עצמי.
*להבין שתמיד יש לי ברירות; ולקחת על עצמי את האחריות על הבחירה שלי.
*להכיר בכך שהחיים הם ברכה.
*להביע דעה מבלי לצפות שאחרים יהיו שןתפים לה.
*לסלוח לעצמי ולזולת.
*להכיר בחולשותיי ובכוחי.
*לחיות באומץ כל יום ביומו.
*להודות בכך שהצרכים שלי הם על אחריותי.
*לדאוג לאנשים בלי להרגיש מחויבות לטפל בהם.
*להכיר בכך שאני לא אסיים לעולם-שעבודתי תימשך לתמיד.

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 3 במרץ.  

0 תגובות | שרה 14:50

אחד הכלים היעילים ביותר ששמעתי בנר-אנון הוא, ספרות מאושרת על-ידי הוועידה. זמן רב עבר עד שפתחתי את עצמי לזולת. אבל מאז הפגישה הראשונה שלי, הספרות הנפלאה הזו עזרה לי ללמוד להחליף את דרך המחשבה השלילית, שהייתה לי במשך זמן כה ארוך, בגישה יותר חיובית לחיים ולאהבה.

בהתחלה, השתמשתי בזה רק כאשר חשתי כאבים נפשיים. עכשיו, היום שלי מתחיל בטון חיובי, באמצעות קריאה בספרות בשעת ארוחת הבוקר.

עזר לי באופן מיוחד "לחשוב" על מה שקראתי ולתמצת זאת למשפט או שניים, לכתוב זאת על כרטיס שנמצא אצלי במשך היום ולקרוא אותו מידי פעם. קשה להאמין כמה פעמים שיטה זו עזרה לי להעמיד מצבים קשים בפרספטיבה נכונה, או לנקוט בגישה שונה לפרוייקט או לשיחה שעומדים על הפרק.

"כשאנו קוראים בכל יום ספרים וחוברת של נר-אנון, זה מוביל אותנו לביטחון שיש חיים יותר טובים ומלאי סיפוק".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 2 ב מרץ  

0 תגובות | שרה 15:04

לפעמים, מגזימים בחשיבותו של היידע. טבעי הוא שהיידע יכול לעזור לנו כשאנו מחפשים מידע מן הניסיונות שלנו מן העבר, על עצמנו ועל מערכות היחסים שלנו. אפשר ללמוד הרבה מחשבון הנפש, מזיכרונות, ומליבון ודיון דברים על הזולת. אך הציפייה לבוננות יכולה להיות תירוץ להימנע מפעולה.

למשל, יש ביננו כאלה שנופלים למלכודת של ניתוח המכור. אנו מסרבים לקבל את המציאות של חיינו, מפני שאנו עדיין לא רואים את ההיגיון שבמציאות הזו. העובדה היא, שמחלת ההתמכרות היא מחלה ללא היגיון. ייתכן ולעולם לא נבין זאת. למרות זאת, יש לנו התחייבויות כלפי עצמנו לקבל את המציאות בה אנו חיים, ולהתנהג בהתאם.

יש אחריפ שבוחרים להתעלם מטבעה הרוחני של תוכנית נר-אנון. ומצפים להבנה ברורה ונוחה של הכוח העליון. רבים מאיתנו אינם מגיעים להבנה בהירה, אבל בכל זאת, אנו מצליחים לפתח מערכת יחסים מספקת עם כוח גדול מאיתנו, בזה שאנו נוקטים במעשים ובתפילה.

"כאשר אתה מבין, הדברים הם בהוויתם; כאשר את לא מבין, הדברים הם כהוויתם".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 1 במרץ  

0 תגובות | שרה 10:04