"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בנר-אנון גיליתי שעליי לשנות את עצמי. אחריי שחייתי את כל חיי עם מחלה של גישות-התמכרות-לא הייתה לי דעה טובה על עצמי, ולכן לא האמנתי שמשהו טוב יצא מכל מאמציי.

למדתי משהו דרך הבחנה בתולעי המשי של בני. תולעי משי הן שמנות וזללניות; אבל, הן יוצרות את המהות של עצמן משהו יפיפה. אין להן ברירה; הן נולדו על-מנת לבטא את היופי הזה.

גם אני אוכל להפוך משהו שלילי לחיובי; כאשר אשנה את הגישות התבוסתניות שלי, אשתנה להיות יותר יפה. נולדתי עם היופי הזה בתוכי; ואם רק ארשה לעצמי, אוכל לבטא אותו באופן חופשי. נר-אנון מלמדת אותי לתת לאהבה מקום ראשון בחיי. ואסירות התודה, שהיא אבן פינה של החלמתי בנר-אנון, מעלה את היופ הנסתר אל פני השטח.

"לפעמים יש להורות ליצור בשנית את יופיו...עד שהוא יפרח מחדש מבפנים..."

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 7 במרץ  

1 תגובות

1 תגובות:

שלום
לא הבנתי את המסר?
"נר אנון מלמדת אותי לתת אהבה המקום הראשון בחיי".
הבעיה של משפחות המכורים שהם נותנים אהבה במקום הראשון של חייהם, זה בדיוק צריך להיות הפוך

נכתב על-ידי  or2010, בתאריך 14/04/10 22:48  

הוספת תגובה

| שרה 10:08