הצעד הראשון בתוכנית 12 הצעדים אומר:
"הודנו שאנו חסרי אונים מול הסם, האלכוהול, האוכל ואבדה לנו השליטה על חיינו"
בקבוצה נאמר לי שכאן אין כל פעולה, אלה פשוט לקבל את האמירה, הרי באמת לא יכולתי להתמודד עם ההתמכרות שלי. היום אני יודעת שיש כאן פעולה ובמקום זה בדיוק חשובה הכנות על-מנת להודות בהתמכרות אני חייבת את הכנות. מה חדש? הרי עד היום הכחשתי את ההיתמכרות, למרות שכול העולם הצביע על כך ואמרו לי בפה מלא, אני לא קיבלתי והמשכתי לומר שאני יכולה להפסיק מתי שרק ארצה. שיקרתי לעצמי ולא לעולם, הם ידעו את האמת.
ההודאה הזו הייתה קשה, כי היא בעצם לא רק ביני לבין עצמי, אלא כלפי העולם ובעצם היא אומרת "היי עולם אני במצב של פשיטת רגל מוחלטת"!!! על הקרשים, על הפנים איך שתרצו לומר זאת. ההודאה הזו גרמה לי להרגיש מושפלת עד עפר, אך כאן לא תם הסיפור כי הייתי צריכה להוסיף את החלק השני של הצעד "אבדה לי השליטה על חיי", שהוסיפה לתחושת ההשפלה את ההרגשה שגם דורכים עליי. הדבר עורר בי זיכרון של שליטים מובסים מימי קדם שהיו צריכים לשכב על העפר עם הפנים מטה והמנצח היה שם את רגלו על המנוצח. וזה היה קשה והצריך עבודה פנימית קשה מאוד.
לצעד זה היו שני שלבים האחד, להודות ביני לבין עצמי. השני, להודות בפה מלא בפני אנשי הקבוצה. בעוד שהחלק הראשון היה פחות בעייתי, כי למרות שלא אמרתי זאת בפה מלא בתת מודע הייתי מודעת לכך, החלק השני, לומר זאת לפני אנשים אחרים היה בעייתי. ואז נזכרתי בתהליך התשובה (לא לדאוג לא חזרה לדת) במקרא תהליך זה מתאר חזרה מהתנהגות שלילית להתנהגות חיובית ובקשת סליחה מהאחר. לדוגמא: פגעתי בזולת בכך שהעלבתי אותו, עלי לחזור בתשובה כלומר, עלי להכיר בעובדה שחטאתי ופגעתי באחר, עלי להגיע להחלטה לגשת אליו ולבקש את סליחתו, עלי לבקש ממנו סליחה באמירה בקול רם וזאת על-מנת שיהיו עדים לאמירה אדם נוסף ואלוהים. העדות של האחרים חשובה משום שבקשת הסליחה באופן זה היא התחייבות לא לחזור ולהתנהג בצורה זו בעתיד. השומעים את אמירת הסליחה הופכים לשומרים של מבקש הסליחה כדי שלא יחזור להתנהגותו הפוגעת. תהליך זה דומה מאוד לצעד הראשון:
ההכרה הפנימית שאני מכורה ואבדה לי השליטה על חיי, מקבילה להכרה שעשיתי משהו לא טוב כלפי האחר.
ההכרה שאני צריכה צריכה לומר זאת בקול רם לפני אנשי הקבוצה, מקבילה להכרה שאני צריכה לבקש סליחה מהאדם שפגעתי בו.
האמירה בפני הקבוצה שאני חסרת אונים מול ההתמכרות ואבדה לי השליטה על חיי, מקבילה לבקשת הסליחה עצמה.
החלק האחרון לא לחזור להתנהגות הפוגעת היא בעצם פועל יוצא מתוך התהליך ומבחינת הצעד הראשון הוא אומר לא לחזור לשימוש.
אם לסכם את הדברים אז ההודאה בחוסר האונים ובאובדן השליטה בפה מלא אל מול הקבוצה הוא בעצם בקשת סליחה מעצמי על התנהגותי הפוגעת כלפי עצמי (שימוש בחומרים)והכרזה בקול רם בנוכחות עדים בני אדם ואלוהים כי לא אחזור להתנהגות זו.
בתוך כל התהליך שלקח זמן רב והתחבטות עצמית לא קטנה, הבנתי דבר נוסף הוא: שהצעד הראשון הזה הכרחי, על-מנת להצמיח משהו חדש עלי להרוס את התשתית הקיימת.
ושוב אני נזקקת לדוגמא מהתנ"ך; כאשר אלוהים ממנה את ירמיהו לנביא הוא מטיל עליו תפקיד "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס ולבנות ולנטוע" יש כן ארבעה פעלי הרס ורק לאחר ההרס ניתן לבנות ולהצמיח משהוא חדש. רעיון זה התחבר לי אל עבודת הצעדים. כל עבודת הצעדים היא בניית התנהגות חדשה המונעת את ההרס העצמי שלי כמכורה. הצעד הראשון הוא שלב ההרס, שרק אחריו אוכל להתחיל לבנות מערכת התנהגויות חדשות.
ובכן עשיתי את הצעד הראשון, הודיתי שאני חסרת אונים מול הסם שלי, הודיתי באובדן שליטה על חיי. הרגשתי כתנוק שזה עתה נולד ועכשיו הוא צריך את אמא שלו על-מנת לגדול ולצמוח. כאן היה המאמן שלי לעזר רב. אך לא מספיק משום שהמאמן לא היה זמין כל היום לכן פניתי לכתיבה. הכלים של התוכנית עזרו לי להתגבר על הפחד ועל התחושה שכל רוח קטנה תוכל להעיף אותי ולרסק אותי. אבל תחושה זו הייתה טובה והכרחית והובילה אותי לצעד השני. על כך בפעם הבאה.
3 תגובות
3 תגובות:
שבוע טוב לך סיגל המתוקה!
כשאני הגעתי לקבוצת נר-אנון, הבנתי שהפעלתי את הצעד הראשון-אני חסרת אונים מול המכור ומול ההתנהגויות שלי הבלתי שפויות, ובאובדן שליטה.במשך כל חיי חשבתי שאני שולטת במצב ואוכל להביא את המכור למצב של ניקיון.ספגתי השפלות מרירות,חוסר טעם לחיות,אשמות,האשמות וכו....
התחברתי לקטע שכתבת מהתנ"ך,נכון אם לא מגיעים לסבל הבילתי נסבל אין צמיחה, כי מהכאב באה הגדילה.אסירת תודה לאלוהים שהגעתי לתוכנית הנפלאה, לחברות שהיום הם המשפחה היקרה שלי .
תודה לך סיגל על ששיתפת אותנו מניסיונך.
שבוע טוב עם הרבה אהבה, עשייה אמונה ותקווה.
אוהבת שרה
שרה שבוע טוב!!
אני מאמינה שהתוכנית טובה ונכונה לכל אדם. מבחינתי היא אורח חיים. כאשר אני חיה שלא לפי התוכנית החיים שלי מתבלגנים.
הערה קטנטונת שמי אורית. אני בטוחה שהתכוונת אלי וכנראה חלמת על סיגל.
ושוב שבוע טוב
אוהבת
אורית
אורית איתך הסליחה!
התוכנית באמת אורך חיים.אומנם אני לא השתמשתי בסמים,אך השתמשתי במכור שלי.אני מכורה למכור, כך שאת אותם הטפוסים, ההתנהגויות, האובססייה וחוסר השליטה על חיי, הם זהים.
אסירת תודה למכור שלי שבזכותו אני בתוכנית 12 הצעדים.
אוהבת אות והמשך שבוע טוב.
הוספת תגובה
| אורית
12:19
