|
|
|
|
"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל;
אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה,
כל יום ביומו".
|
|
|
|
|
|
|
30.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
30 בספטבמר
רק להיום אוכל לנסות התנהגות חדשה. אוכל להסתכל מנקודת ראות כזו, שאולי נתנו לי חיים שלמים בכדי ללמוד משהו על עצמי. אולי החיים הם סידרה של מחקר וניסיונות, שחלק מהם מצליחים וחלק נכשלים-וביניהם, גם הכישלונות וגם ההצלחות, מצביעים על הדרך לניסיונות חדשים.
רק להיום , בכדי לראות לאן זה יוביל אותי, כדאי לא לנסות לשנות קצת את אחד מדפוסי ההתנהגות שלי, שגורם לי לבעיות.. למשל, אם יש לי הרגל להגיב בגישה שלילית כלפי אדם מסויים או מצב מסויים-כמו קימה בבוקר, עבודה, בקשות עזרה ממני, אנשים בעלי סמכות-אולי אוכל לנסות תגובה שונה וחיובית יותר. אוכל לחשוב על זה כעבודת מחקר, וללמוד מן התוצאות.
ניתן לי לעבוד רק עם היום הנוכחי. האתמול כבר עבר, והמחר הוא מחוץ לתחום השגתי. אנסה לזכור לנצל במלואו של היום הזה, שאפשרי שיהייה שי מופלא.
"רק להיום אמצא דרכים זמן מה של רוגע, ואבין מה הם החיים ומה הם יכולים להיות; זמן מה לחשוב עם אלוהים, ולראות את עצמי בבהירות יתר"?
0 תגובות
| שרה 11:09
|
|
|
|
|
|
|
29.9.04
|
אוהבת אותך ומעריכה שרה יקירתי
|
|
|
|
|
|
|
שרה התגעגעתי אליך ולחיבוק שלך, עמאד מסר לי שהתקשרת אלי אך לא יכולתי להחזיר לך צלצול פשוט היה לי יום מאוד קשה אך יעיל עבודה שוק בישול שטיפה קיפול ועזרה בלימודים לעמאד לכן אני אומרת שזה בסך הכל היה יעיל אסירות תודה לאלוהים על כל דבר בקיצור אני מתה לראות אותך בעזרת השם נסדר איזה פגישה אני את וסחר וכל מי שמעוניינת יכולה לצטרף ונצא נשב באיזה בית קפה ובנתיים להתראות אני מקווה שביום שני תגיעי לפגישה להתראות עד אז אוהבת אותך סאוסן
0 תגובות
| סאוסן 18:57
|
|
|
|
|
|
|
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
29 בספטמבר
ישנם מכורים שמתעללים בזולת; במיוחד שהם משתמשים. כיצד נתמודד עם האלימות? מה יש ביכולתנו לעשות?
נר-אנון לא נותנות עצות מסוימות בנוגע למערכות יחסים-אנחנו לא ממליצים לגמור את היחסים, או להמשיך לטפח אותם. מוטב להשאיר החלטות כאלה לה או לו, לכשירגישו שהם מוכנים לכך. עם זאת, אנו מדגישים את המחויבות האישית שלנו לדאוג לעצמנו. אם ברור לנו שהסכנה הגופנית היא חלק מין המציאות שלנו, אנו יכולים להודות בכך, ולנקוט בצעדים כדי להגן על עצמנו, לפחות זמנית. נוכל לארגן מקום בטוח שנוכל ללכת אליו בשעת הצורך. כדאי להחזיק כסף ומפתחות של הרכב במקום שקל להגיע אליו. אולי כדאי גם לחפש ייעוץ מקצועי, או לדבר עם המשטרה על האופציות שעומדות לרשותנו.
אין לאף אחד הזכות לפגוע גופנית בזולת, בנסיבות כלשהן. כדאי לעשות חשבון נפש ולבחון את ההתנהגות שלנו, באם אנו מוסיפים לבעייה בכך שאנו מסיתים מישהו בשעת שיכרותו, וכך נוכל לעבוד על שנוי התנהגות זו. אבל אנחנו לא אשמים בהתנהגות אלימה של הזולת.
" יש תקווה, יש עזרה, ויש לי זכות מוחלטת לכבד את עצמי".
0 תגובות
| שרה 15:10
|
|
|
|
|
|
|
28.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
28 בספטמבר
בפגישה עסקית של נר-אנון, למדתי לקח רב-עוצמה ביחס לשחרר. היה דרוש לי אומץ רב כדי להציע בקבוצה שלי לכלול את תפילת השלווה בשלמותה. כחלק מן הפתיחה של הפגישה. מישהו אחר הציע שנקרא את המסורות ביתר סדירות.
מצפון הקבוצה אישר את ההצעה ביחס למסורות, וביחס להצעה שלי, תפילת השלווה, הצביעו נגד. ישבתי שם עם גאוה פגועה מאוד, אבל משהו שלמדתי בנר-אנון לא הרפה ממחשבותיי: ש 'העקרונות קודמים לאישיות'. פתאום זה לא היה חשוב שההצעה שלי נדחתה. כולנו היינו ביחד באגודה אחת, וזה מה שהיה חשוב.
בתוך הבטיחות של קבוצת נר-אנון שלי, למדתי לשחרר את הצורך שהכל יתנהל לפי רצוני. ביחס עם תרגול, למדתי ליישם את הלקח הזה בכל מערכות היחסים שלי.
"דאגתך היא רק מלוי חובתך, לא התוצאות של פעולתך. לכן, שים בצד את מאוייך ואת חרדותיך בגין התוצאות, ומלא את תפקידך".
0 תגובות
| שרה 20:19
|
|
|
|
|
|
|
27.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
27 בספטמבר
" אלו רק הייתה לי חכמה אין סופית", אלו הן מחשבותיי בסתר. " אילו רק יכ ולתי לראות את כל אשר לפניי, דרך ברורה, היידע כיצד להעביר כל רגע בחיי!" אבל בפגישה אחרי פגישה של נר-אנון מזכירים לי שביכולתי לעבוד רק עם מה שיש לי היום. אין לי מושג מה יביא המחר. ובנוסף לכך, יש לי להניח שיותר טוב עבורי לא לדעת. יש לי חשד שאם אדע מה שיהיה, אבלה את כל זמני בניסיונות לברוח מחוויות מכאיבות במקום לחיות. אני אחמיץ כל-כך הרבה דברים נפלאים.
מוטב לי לבטוח בכוח העליון שלי שינחה אותי היום, וכך יכין אותי לקראת העתיד לכשיגיע, ואני אוכל לעבוד עם מה שיהיה. זה נותן לי זמן ליהנות מן המענקים הרבים שבחיים נותנים לי, זמן שאחרת היה מתבזבז על דאגה.
"רק להיום אשתדל לחיות ביום זה בלבד, ולא אנסה לפתור את כל בעיותיי בבת-אחת".
0 תגובות
| שרה 15:10
|
|
|
|
|
|
|
26.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
26 בספטמבר
כשהגעתי לנר-אנון, חשבתי שכעס, טינה, קנאה ופחד היו רגשות "רעים". התוכנית עזרה לי להבין שרגשות הם לא רעים ולא טובים-הם פשוט חלק מן האישיות שלי.
הגעתי למסכנה שלפעמים דברים טובים קורים כתוצאה מרגשות אלה. הכעס עזר לי לכך שכמה שינויים בונים חלו בחיי. הטינה גרמה לי להרגשה מאוד לא נוחה, לכן נאלצתי ללמוד להאבק בה-כתוצאה מכך למדתי להתפלל למען הזולת. הקנאה למדה אותי לשמור על פה סגור שמא אומר רק דברים הרסניים ומחוסרי הגיון. וכפי הנראה, הפחד הוא המענק הגדול ביותר שניתן לי, מפני שהוא מאלץ אותי ליצור קשר הכרתי עם הכוח העליון שלי.
עכשיו, כשהשלילי הפך להיות חיובי, יש ביכולתי לקבל את המציאות. אין יותר צורך לשפוט או לשנוא את עצמי רק בגלל שיש לי רגשות אנושיים.
"הרגשות שלי הם לאו דווקא נכונים או שגויים, אבל הם חשובים בגין היותם שלי"
0 תגובות
| שרה 19:57
|
|
|
|
|
|
|
25.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
25 בספטמבר
אני מוצא את עצמי חוזר ועובד את הצעד השלישי, כמה וכמה פעמים. למרבה הצער, לעיתים קרובות אני מחכה עד שבעייה מסויימת מגיעה למימדים כאלה, עד שאיני מסוגל לעמוד בפניה, ואז אני סוף סוף נכנע, ומוסר אותה לכוח העליון שלי. בכל אופן, כיום אני עושה מאמצים למסור את כל רצוני וחיי לידי הכוח העליון שלי, תוך נכונות לקבל את רצונו עבורי, יקרה מה שיקרה.
המודעות שרכשתי בנר-אנון, מאפשרת לי להבין, שהדרך שלי עבדה בעבר, רק לעיתים רחוקות.
יהיו לי חיים יותר מספקים, רק כאשר אשחרר ואבטח בקול הפנימי שדוחף אותי יותר בקלות ובשקט, לכיוון הברירות שהכוח העליון שלי בחר עבורי.
"החזקתי בידיי הרבה דברים, ואבדתי את כולם; אך מה ששמתי בידי האל, עדיין נמצא אצלי".
0 תגובות
| שרה 19:26
|
|
|
|
|
|
|
אלוהי,
איך לומדים אנו לבטוח בך,
כשקראנו,
ענית;
כשבכינו, שלחת נחמה;
כשנזקקנו,
לא אכזבת.
אתה עמנו בכל עת.
עלינו רק להביט,
לחשוב ולהבין-
ונמצאך;
הנה אתה,
נכון תמיד לעזרתינו.
תודה לך , אלי,
על שחיכית לנו.
שתכתבו ותחתמו בספר החיים
צום קל.
אוהת ומחבקת אותכם שרה
0 תגובות
| שרה 14:40
|
|
|
|
|
|
|
 שפע ברכות ליום הולדתך, חברתי יקירתי, שרה'לה... את, שיודעת לפרגן ולעודד, שיודעת להגיד בדיוק את המילה הנכונה והמלטפת, הייתי רוצה לאחל לך את כל הברכות הכי חמות שרק אפשר אני אוהבת אותך שרה'לה...
 הלוואי וכל חלומותייך יתגשמו ושהאהבה, האמונה וההחלמה יתלוו אליך ואל בן-זוגך היקר משה ויאירו את ביתכם מזל טוב אילנה
0 תגובות
| אילנה 08:27
|
|
|
|
|
|
|
23.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
23 בספטמבר
אחד מפגמי האופי שלי הוא להגיב להתנהגות כלפיי באותה צורה-להגיב לעלבונות-בעלבונות נוספים, להתנהגות גסה-גם כן בגסות רוח. מעולם לא עלה בדעתי להתנהג אחרת, עד שהתחלתי לנסוע לעבודה עם חברה ותיקה בנר-אנון. בכל יום, כשחברתי קנתה את עיתון הבוקר, המוכר מעבר לדלפק היה זעוף ועוין. למרות היחס הגס כלפיה, חברתי התנהגה בנימוס. אני הייתי מזועזעת; האם לא נאמר לנו בנר-אנון שאנחנו לא חייבים לסבול התנהגות שאיננה מקובלת עלינו? בסוף שאלתי אותה על כך.
היא אמרה לי שמאחר וזה היה דוכן העיתונים היחיד בסביבה, עדיף לא להתנתק מהתנהגותו של המוכר מאשר להישאר ללא עיתון הבוקר. היא הסבירה שהיא חסרת אונים אל מול גישתם של אחרים, אבל היא לא חייבת לאפשר להם לגרות אותה שתוריד את רמת ההתנהגות של עצמה. היא בוחרת להתנהג עם כל מי שהיא פוגשת. כמיטב יכולתה, בנימוס ובכבוד. אחרים חופשיים לבחור את מה שעדיף להם.
"החופש והעצמאות שלי לא חייבים להיות תלויים בהתגרות או בעימות מצידי. הם כן תלויים בגישות וברגשות שלי. אם אני תמיד אגיב, לעולם לא אהיה משוחרר".
0 תגובות
| שרה 07:44
|
|
|
|
|
|
|
22.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
22 בספטמבר
הצעד החמישי("התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדוייק של פגמננו".), הוא חוויה מאד איניטימיות שבה אנו מתחלקים עם עוד בן-אדם במחשבותינו ובניסיונותינו האישיים. נאמר הרבה על השחרור שהצעד הזה מעניק לאדם שמדבר, אבל זה יכול לגמול המון גם למאזין.
רובינו מרגישים שלכבוד גדול הוא לנו, כשסומכים עלינו ומתחלקים עמנו בחוויה כל-כך אישית ורגישה. זוהי הזדמנות נפלאה ליישם הענקת אהבה ותמיכה, ללא תנאים, רק בכך שאנו מטים אוזן קשבת לזולת. רבים מאתנו שומעים סיפורים דומים לשלנו;אחרים מזדהים לעתים קרובות עם הרגשות שמביעים לפניהם. אולי מזכירים לנו היכן היינו, ומהו המרחק שהתקדמנו. כמו כן אנו רואים שיש לנו רבה במשותף עם אחרים, למרות המחלוקות שעל פני השטח הקיימות ביננו.
כשאנו מיישמים את הצעד הזה, אם על-ידי האזנה ואם על-ידי דיבור, אנו משתמשים כערוץ מוביל לכח העליון שלנו. ברוב המקרים אנו שומעים משהו ששופך אור על המצב שלנו.
" אין דרך טובה יותר לשמירה על היתרונות הרוחניים שקבלנו, מאשר למסור אותם הלאה עם אהבה, ללא ציפיות, וללא תנאים"?
0 תגובות
| שרה 20:38
|
|
|
|
|
|
|
21.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
21 בספטמבר
בגלל החיים עם המכור, הפכתי להיות אדם מלא פחדים, וחששתי מפני שינויים כל שהם. אמנם חיי היו תוהו ובוהו, אבל זה היה מוכר לי היטב, ולכן נתן לי הרגשה שהייתי בשליטה. זו היתה אשליה. בנר-אנון למדתי שאין לי שליטה על מכורים ועל עוד דברים רבים. כמו כן למדתי שבלתי-נמנע שיחולו שינויים.
אין לי יותר צורך להניח ששינוי הוא דבר רע, מפני שאני רואה שינויים שחלו בעבר, ושהייתה להם השפעה חיובית עליי; כמו למשל הצתרפותי לנר-אנון.
עדיין יש לי פחדים, אבל תוכנית נר-אנון הוכיחה לי שהכוח העליון שלי יעזור לי להתגבר עליהם. יש לי אמונה שקיים כוח גדול ממני, ואני בחרתי לבטוח בכח הזה שהוא יודע בדיוק מהם צרכיי ומתי אזדקק להם.
"אנו שואלים את עצמנו כיצד נוכל לעבור את כל התקופות והשלבים של התבגרות והחלמה... ועוזר לנו שאנחנו לא לבד, זה מרגיע את הפחדים שלנו, ועוזר לנו לראות דברים בפרספקטיבה".
0 תגובות
| שרה 11:13
|
|
|
|
|
|
|
20.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
20 בספטמבר
השתדלתי לממש הצעה ששמתי בפגישת נר-אנון; תוך הרגשת מלוי חובה, ערכתי רשימה של כל הדברים שהירגשתי אסירות-תודה לגביהם. הכנסתי לרשימה דברים כמו בריאות, עבודתי, והאוכל שעל שולחני. כשסיימתי, לא הרגשתי הרבה אסירות-תודה; ראשי היה עדיין כבד מן החשיבה השלילית שקיימת כתוצאה מן החיים עם המכור. אבל אני עשיתי מחוה, והזרע של אסירות-תודה נזרע.
בהדרגה למדתי להעריך את ההישגים הקטנים שהגשמתי בחיי היומיום שלי. למשל, הצלחתי למנו ווכוח חסר שחר בכך שדקלמתי את תפילת השלווה, או שהתחלקתי, וזה עזר למישהו חדש, או שסיימתי לעשות משהו שהזנחתי. התחלתי להשתנות. ייחסתי חשיבות מיוחדת לזהוי השינויים הקטנים, והערך העצמי שלי עלה. יישום יומיומי של העקרונות של נר-אנון עזר לי להעמיק את תחושת ההוקרה שלי ולהחליף את אותן המחשבות השליליות, המטרידות. בסופו של דבר, יכולתי לחזור אל הרשימה המקורית שלי, ולהרגיש אסירות-תודה אמיתית עבור אותם דברים שקבלתי כמובנים מאליהם.
"נהגתי לשכב במיטה בליילות ולמנות, לפי סדר האלף-בית, את כל הדברים עליהם היה עליי להודות, התחלתי עם האות א'...הדבר גרם לשנויי רב בחיי".
0 תגובות
| שרה 10:32
|
|
|
|
|
|
|
19.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
19 בספטמבר
כשאנו עורכים את רשימת האנשים בהם פגענו (צעד 8), יש שמות שעולים מייד על הדעת, שעה שיש כאלה שדורשים יותר מחשבה. חשבון הנפש של צעד 4 יכול לרעננן את זכרוננו. נשאל את עצמנו שאלות ביחס למצבים בהם כל פגע באופיינו יכול היה להוביל אותנו להתנהגות מזיקה, ולהוסיף שמות של נפגעים לרשימת הצעד השמיני שלנו.
כמו כן כדאי לבחון את השמות ברשימה ולשאול את עצמנו אם התנהגנו בדרך דומה גם אל אחרים. כתוצאה מעריכת הרשימה,רבים מאתנו מגלים תבניות חבויות של התנהגות הרסנית. גם כשהפגמים אינם מעורבים, ייתכן שפגענו באחרים למרות כוונותינו הטובות ביותר. גם שמותיהם של אלה, מקומם באותה רשימה.
אחרי שברור לנו מהו הנזק שגרמנו, יותר קל לעשות שנויים ולכפר על מעשינו. כך הרגשתנו משתפרת לגבי התנהגותנו, ולגבי מערכות שלנו עם הזולת.
"...למעשינו יש השלכות, ולפעמים אנשים אחרים נפגעים. כשאנו מקבלים על עצמנו את צעד 8 אנו מודים בעובדה זו ומגיעים לנוכונות לכפר על מעשינו".
0 תגובות
| שרה 10:16
|
|
|
|
|
|
|
18.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
18 בספטמבר
כשמטרידה אותי המחשבה על מה שיהיה, אני מסתכלת אחורה כדי לראות מאין באתי. כשהייתי חדשה לגמרי בתוכנית, הייתי אומרת:" יותר טוב לי עכשיו ממה שהיה לי לפני שהגעתי לנר-אנון. אמשיך לחזור לכאן". כשהייתי מתוסכלת בגלל כל מה שרציתי לשנות בי, אמרתי:" לפחות אני ערה לבעיות. עכשיו אני יודעת עם מה יש לי עסק". לאחרונה אני אומרת :"אילו אמרו לי לפני שנה שאגיע למה שהגעתי היום, לא הייתי מאמינה שזה אפשרי"?
הזמן מוכיח לי שתוכנית נר-אנון עובדת - אני רואה את הצמיחה שבחיי. ככל שאני ממשיכה לחיות לפי העקרונות הללו, כך יש לי יותר הוכחות. החיזוק הזה מעניק תמיכה חזקה ברגעים של ספקות, ועוזר להגביר את האומץ שלי בשעות הפחד.
" אלוהים העניק לנו את הזיכרונות כדי שאולי יהיו לנו ורדים בדצמבר"?
0 תגובות
| שרה 21:34
|
|
|
|
|
|
|
17.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
17 בספטמבר
לרוב בני האדם יש צורך אינסטינקטיבי להתאים, להיות הולמים. היצר להיות שייכים, לשמור על השלום עוזר לנו להסתדר עם אחרים ולהיות חלק מן החברה. האינסטינקט הזה איפשר להרבה תרבויות להשרד, והוא לא מזיק, אלא אם כן נאבד את חוש השווי משקל שלנו.
הצוך לרצות אנשים הופך להיות הרסני כשאנו מתעלמים מן הצרכים שלנו, ומקרבים ברציפות את רווחנו האישית למען הזולת. נר-אנון עוזרת לנו למצוא את העמק השווה, שמאפשר לנו להגיב לרגשותינו, כולל התשוקה שלנו להשתייך, ויחד עם זאת גם לדאוג לעצמנו.
הדרך הטובה ביותר לשמר את השווי משקל הזה היא, לחזק את הערך העצמי שלנו. כאשר אנו מתייחסים אל עצמנו בטוב-לב ובכבוד, אנו מסוגלים להסתדר יותר טוב עם הזולת.
" אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי"
0 תגובות
| שרה 15:06
|
|
|
|
|
|
|
16.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
כשאנו עומדים אל מול בעיות שכאילו אין אפשרות להתגבר עליהן, קל מאוד להאמין שהמחשבות השליליות ביותר שלנו הן המציאות האמיתית. הן מציגות תסריט שלילי ביותר בדרך משכנעת ביותר, עד כדי כך שלחשוב על תוצאה חיובית, ייראה כבזבוז זמן על דברי הבל. הקול הרם ביותר איננו דווקא האמיתי ביותר.
גם כשתחושה מסויימת מתמידה בתוקף, היא עדיין רק תחושה, לא נבואה. לעולם לא נדע היום, מה יקרה מחר. לסמוך על כך שתהייה תוצאה מסויימת יכול להוביל לאכזבה; אך לפעמים יעזור לזכור שהתוצאה יכולה להיות באותה מידה שהיא יכולה להיות חיובית באותה מידה שהיא יכולה להיות שלילית.
אין לנו שליטה על תוצאות המעשים שלנו. היום אנו יכולים להשתדל להחליט החלטות נבונות, אבל אין ביכולתנו להשפיע על מה שיקרה בעתיד. מאחר ואין אנו יכולים לדעת למה לצפות. מדוע שלא נבטח שכוח עליון יכול לנצל את כל מה שלא יקרה לשם קידום ההתפתחות שלנו.
" הזמן הנוכחי, כמו כל זמן אחר, הוא זמן טוב מאוד, אם רק נדע מה לעשות בו".
0 תגובות
| שרה 20:06
|
|
|
|
|
|
|
|
שנה טובה ומבורכת לכל משפחת נר-אנון
|
|
|
|
|
|
|
שנה מבורכת לכל הנשים המדהימות. אני מקדישה באהבה לכל הבנות את השיר
מה שאת אוהבת
ביצוע: גלי עטרי
מילים: מאיר גולדברג
לחן: יצחק קלפטר
קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
יום אחד יבוא מי שחיכית לו
מי שאת רוצה שיבוא
עם מה שאת אוהבת בו.
0 תגובות
| מזל טוב 19:58
|
|
|
|
|
|
|
15.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
15 בספטמבר
לילה אחרי לילה ללא שינה, התהפכתי על משכבי ודאגתי.מדוע לא יכולתי לישון? חיי היו מלאים לחץ, אבל לא יותר מן הרגיל. ניסיתי לשתות חלב חם, לקרוא במיטה, מוסיקה מרגיעה, אפילו ביקור אצל הרופא, אבל עדיין לא יכולתי לישון יותר משעות בודדות. הייתי בפאניקה!
דברתי על דאגותיי בפגישת נר-אנון, ואחד החברים סיפר על בעייה דומה. מה שעזר לו היה, לקבל את המצב כמו שהוא ולהודות שלא הייתה לו שליטה על נדודי השינה שלו. הוא אמר שבדיעבד, זו הייתה ברכה; זה גרם לו לעייפות שלא אפשרה לו להסתבך בצרות.
הבנתי שזה היה נכון גם לגביי. לאחרונה הייתי עייף מכדיי להתערב בשום דבר שלא היה מענייני, מלדאוג בכפייתיות למפוכחות של הזולת, מלעמוד על המשמר ולהתערב, למרות ניסיונותיי הרבים שלא להתערב. פעמים רבות התפללתי לשחרור מן הדאגה הכפייתית, ועכשיו, ככל הנראה, תפילותיי נענו.
" אין דבר שהוא טוב או רע. המחשבה היא שעושה אותו כך"?
0 תגובות
| שרה 15:25
|
|
|
|
|
|
|
שנה טובה לכל משפחת נר-אנון ממני מאחלת לכם שקט שלום ובריאות ומבקשת מכוח העליון שימשיך להנחות אותנו לדרך הטובה ושילמד אותנו איך לשחרר כל דבר שיכול להפיל אותנו ברגשות ושילמד אותנו ליהנות מן הטוב שכל יום מביא, ושלא נדאג מהעתיד שנתון בידי אלוהים גם אם יש עדיין עוד הרבה בעיות לפתור נשתדל לחיות את התוכנית הנפלאה של נר-אנון ונאבטח בה שתעזור לנו לפתור את הבעיות בעתיד
"אני מודה לאל שעזר לי למצוא את נר-אנון שמראה לי את הדרך לחיים חדשים"
אוהבת אותכם סאוסן
0 תגובות
| סאוסן 01:53
|
|
|
|
|
|
|
14.9.04
|
שנה טובה למשפחת נר-אנון ולמשפחתם
|
|
|
|
|
|
|
שנה טובה באמת ובתמים.
שנהיה כולנו ובני ביתינו בריאים ושלמים.
שלא נדע עוד צער ומלחמות.
שנזכה מעתה ואילך רק להצלחות.
שנשכיל ללכת בשביל הזהב ונדע להתפשר.
שנדע על מחלוקות היטב לגשר.
שנדע להתמודד עם מצבים חדשים.
שיעזור לנו האל גם במצבים קשים.
שנדע להעניק ולא רק לקבל.
שנדע לתת חיוך ולא נרכל.
שנדע לראות תמיד את חצי הכוס המלאה.
ועם השמש העולה נדע, שאנו חיים בעולם נפלא.
מי ייתן ותהיה זו שנת בטחון ושלווה,
שנת אושר ואהבה,
שנת אמונה ותקווה,
שנת בריאות וסובלנות,
שנת אחווה ורעות.
אמן
אוהבת ומחבקת אותכם שרה
0 תגובות
| שרה 15:33
|
|
|
|
|
|
|
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
14 בספטמבר
החיים עם המכורים למדו אותי שהכי טוב לא לקוות לשום דבר, הלקחים שלמדתי גרמו לי ליותר מדי כאב-הציפיות גרמו לי להתרגשות, ובסוף, כל התקוות שלי התנפצו. עם חלוף הזמן התעלמתי מן הרגשות שלי, תקפו אותי אדישות וחוסר תקווה מוחלטים.
באמצעות שניים-עשר הצעדים של נר-אנון, אני מגלה רוחניות המאפשרת לי להאמין שיש מקום לתקווה. בעזרתו של הכוח העליון שלי, בלא שים לב לנסיבות שלי, ביכולתי לחוש ברגע נתון את חיי במלואם, וגם ליהנות מתחושה זו. הלקחים המכאיבים של משך-חיי אינם נשכחים בין לילה, אבל נר-אנון עוזרת לי להבין שאין סכנה במציאות של רגשות, של, תקווה, ואפילו של חלומות.
" השנים גורמות לקמטים בעור, אך וויתור על ההתלהבות גורם לקמטים בנשמה".
0 תגובות
| שרה 13:12
|
|
|
|
|
|
|
13.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
כל רגע ביום הוא יקר, ואני אגרום לכך שהוא יהיה חשוב. אנצל את הזמן הזה כדי להעשיר את חיי ולשפר את יחסיי עם הכוח העליון שלי, עם הזולת, ועם עצמי. כל אחד מ12 הצעדים יכול לעזור לי במימוש המטרה הזאת בכל נסיבות שתהיינה. פגישות, שיחות טלפון עם חברי נר-אנון, וספרות של נר-אנון, כל אלה עוזרים לי ליישם את הצעדים בכל מה שקורה בחיי כאן ועכשיו. ברגע זה יש לי ביכולתי לגרום לשינוי חיובי.
אולי כדאי לי לחשוב על הזמן כאילו הוא מעין חשבון עובר ושב מיוחד במינו. עשרים וארבע שעות עומדות לרשותי. בכך שאפעיל היום את העקרונות של נר-אנון בחיי, אבחר לנצל את השעות הללו להתפתחות, להנאה, ולהשתפרות. יש לי אפילו הזדמנות ללמוד מן הטעויות שלי, מאחר ועוד עשרים וארבע שעות יכולות להתחיל בכל רגע.
" אנחנו מתחילים עם מענקים. נהיה ראויים לשבח בהתאם לאופן בו ננצל אותם".
0 תגובות
| שרה 18:23
|
|
|
|
|
|
|
מתכון לשנה החדשה
לוקחים את שניים עשר חודשי השנה ומנקים אותם היטב מרגשות של:
קנאה, שנאה, עוגמת נפש, קמצנות, עקשנות ואנוכיות.
פורסים כל חודש ל-3 חלקים שווים,
יש להקפיד שבכל יום יוקדש כשליש לעבודה והיתר לשמחה והומור.
כאשר
מוסיפים שלוש כפות מלאות של אופטימיות,
מנה גדושה של אמונה, כפית של סבלנות, כמה גרגרי סובלנות
ולבסוף קמצוץ דרך ארץ לכל ובעיקר לזולת.
על כל התערובת הזו, יוצקים הרבה הרבה...אהבה
מקשטים אותו בעלעלי פרח רצון טוב ותשומת לב.
עתה, כשהמאכל מוכן,
מגישים אותו מידי יום ביומו בצירוף מילה חמה
וחיוך לבבי המלטף את הנפש.
בתיאבון!
שנה טובה
אוהבת אותכם שרה
0 תגובות
| שרה 16:05
|
|
|
|
|
|
|
12.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
12 בספטמבר
כשאנו עוסקים בשנוי, בבעיה, או בתגלית, המודעות מלווה בדרך כלל בתקופה של קבלה לפני שאני נוקטים בפעולה. ניתן לקרוא לתהליך הזה: מ.ק.פ.-"מודעות, קבלה, פעולה".
התמודדות עם מודעות חדשה עלולה להיות קשה מאוד, ורובינו משתוקקים למנוע מעצמנו כאב ואי-נוחות. אבל, עד שלא נקבל את המציאות שהתמודדנו אתה, קרוב לוודאי שלא נוכל לנקוט בפעולה יעילה עם בטחון עצמי.
בכל זאת, אולי נהסס לקבל מציאות לא נעימה מפני שנחשוב שבכך שאנו מקבלים, אנו גם סולחים על הבלתי נסבל. אבל זה לא כך. כמו שנאמר בבהירות יתר בספר" ב כל יום ביומו בנר-אנון":"קבלה זה לא אומר כניעה למצב משפיל. זה אומר שאנו מקבלים את המציאות ואחרי כן מחליטים מה נעשהנדון", הקבלה יכולה להעניק לנו כוח, מפני שהיא מאפשרת לנו את הברירה.
"הנה אנחנו, לא יראים ללכת אחרי האמת, לאן שהיא תוביל".
0 תגובות
| שרה 13:59
|
|
|
|
|
|
|
11.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
11 בספטמבר
במשך התהליך של עבודתי על צעד ארבע, (ערכתי חשבון נפש נוקב וחסר פחד), הרגשתי חשד מטריד שלא עשיתי זאת כמו שצריך. בעזרת הכוח העליון שלי, אני הבנתי סוף סוף, שהבעיה לא הייתה עבודה לא נכונה של צעד ארבע; העבודה הייתה, שהייתה לי אותה תחושה של אי-התאמה ואי-שלמות לגבי חיי בכלל. אני נוטה להרגיש שאני לא בסדר לגבי כל מה שאני עושה, שמיטב יכולתי לא מספיק טוב. וזה בכלל לא נכון. אני דווקא בסדר.
המודעות שפתחתי באמצעות צעד ארבע, מעמידה את הספק העצמי שלי בפרופורציה. זוהי רק ההשפעה של חיים במשך שנים עם מכורים בעייתים. לכן, כשישנה התחושה הזו, אני אזהה אותה, אתחלק עליה, אודה שהיא קיימת, ואז אוכל להסיט אותה הצידה. יותר לא אניח שיש לה תוקף.
" ברצוני להבין... שספק עצמי ושנאה עצמית הם פגמים באופי שמעכבים את התפתחותי".
0 תגובות
| שרה 17:40
|
|
|
|
|
|
|
10.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
10 בספטמבר
כשהגעתי לנר-אנון, ההכחשה שלי הייתה כל-כך חזקה, עד כדי כך שאפילו לא ידעתי שהיו מכורים בחיי. נר-אנון עזרה לי להבין שלא אעמיד את עצמי בסכנה אם אישיר מבט אל האמת. כאשר ההכחשה שלי התחילה להיעלם, אני נדהמתי מן השקרים שספרתי לעצמי ולאחרים.
אבל אני עברתי מקיצוניות אחת אל השנייה, ונעשיתי דוברת אמת כפייתית. לקחתי על עצמי את המשימה לספר בדיוק. לכל מי שיטה אוזן,את מה שקורה באמת. קראתי לזה "יושר", אבל למעשה, נתתי ביטוי לכעס ולבוז שחשתי כלפיי המכור וגם שועתי לעזרה.
נר-אנון הוכיחה לי שמצב, כפי שאני רואה אותו, הוא ה"אמת" רק כפי שהיא נראית מן הפינה הזעירה שלי ביקום. לא אוכל למחוק את ההכחשה מן העבר, בכך שאאשים את המכור על כך שהוא חולה במחלה שהשפיעה על חיי שנינו; או בכך שאתעקש במרירות על כך שעכשיו אני יודעת את האמת לאמיתה. אך כן אוכל לסלוח לעצמי על תגובותיי הקיצוניות לנסיבות קיצוניות, ביודעי שבשעתו עשיתי את מיטב יכולתי. עכשיו אוכל להיות ישרה וגם עדינה אל עצמי.
" מי שנלחם במפלצות צריך לדאוג שהוא לא ייהפך למפלצת".
0 תגובות
| שרה 21:27
|
|
|
|
|
|
|
9.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
9 בספטמבר
לפעמים אני יושבת בפגישה ואינני יודעת כיצד לבקש עזרה. אני מסוגלת להילכד במלכודת של הסבל של עצמי. נדמה כאילו משהו בלתי ידוע קורע את הקרניים שלי. אני קופאת במקומי, וחושבת שאם לא אזוז, זה ייעלם. וכך אני לא שואלת, לא מדברת, והכאב גובר.
האם רוגע נסוך על פניי? אל תתנו לי לשטות בכם. אני פשוט מפחדת שתראו את האמת. אולי תחשבו שאני טיפשה או חלשה. אולי תדחו אותי. לכן אני לא מדברת, והכאב נשאר.
אבל אני מקשיבה. ודרך אנשים אחרים, הכוח העליון שלי עושה למעני את מה שאני לא יכולה לעשות למען עצמי. מישהו בפגישה מתחלק ומתאר את אותם רגשות שאני מפחדת לתאר. עולמי מתרחב לפטע, ואני מרגישה מעט יותר בטוחה. אני כבר לא לבד.
0 תגובות
| שרה 21:16
|
|
|
|
|
|
|
8.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
8 בספטמבר
האם יש משהו שמונע בעדי מלהאמין בכוח עליון? איזה מכשולים עוצרים אותי מלמסור את רצוני ואת חיי לאל? במקרה שלי, התשובה ברורה: אני רוצה שיבטיחו לי הבטחות. אני ממשיך בדרכי העיקשת, וחושב שאמצא פתרון לבעיות שלי, למרות שכבר ניסיתי ונכשלתי, פעם ועוד פעם ועוד פעם. נדמה לי שיש באמונה סכנה גדולה. אם אשחרר ואמסור מצב מסויים, לא תהייה לי שליטה. לא אוכל להיות בטוח שאקבל את מה שאני רוצה.
יחד עם זאת אני רוצה בהחלמה. אם אמשיך לפעול כמו תמיד, אמשיך לקבל את מה שקיבלתי תמיד. אני רוצה ביתרונות שיש לתוכנית הרוחנית הזו להציע. לכן, עליי להסתכן ו'לשחרר ולאפשר לאל".
האמונה אולי תביא לי את את התוצאות אותן אני מחפש, ואולי לא. למרות שאין שום הבטחות, יצירת יחסים הדוקים עם כוח העליון, יכולים לעזור לי לקבל ביטחון עצמי, להיות חזק, ומסוגל להתמודד עם כל מה שיבוא אחרי שיימצא פתרון למשברהנוכחי.
"ההבנה היא גמול האמונה. לכן, תנסה להבין על מנת שתוכל להאמין, אלא, האמן על מנת שתוכל להבין".
0 תגובות
| שרה 20:41
|
|
|
|
|
|
|
7.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
7 בספטמבר
מעולם לא חשבתי הרבה על המסורת השביעית, שאומרת :"על כל קבוצה לשאת את עצמה לחלוטין...". חשבתי שזה מתייחס רק לתשלום שכר הדירה. אבל לאחרונה השתתפתי בקבוצה שנשאה את עצמה כלכלית, אבל למרות זאת לא נשאה את עצמה, מפני שאף אחד לא התחייב לעשות עבודת שרות. אני כבר מילאתי מספר תפקידים, וכאשר הקדנציות השונות שלי הגיעו לקיצן, לא היו לי מחליפים. אני הגעתי להחלטה שלפני הרגשתי הייתה הברירה האחראית לגבי עצמי, והתפטרתי מתפקידיי. הקבוצה התפרקה. לדעתי, קבוצה שאין באפשרותה לאייש את תפקידי השרות, אינה נושאת את עצמה לחלוטין.
כיום, כשאני מהווה חלק מקבוצות אחרות, משגשגות יותר, יש לי תפיסה טובה יותר של אחריות שלי לגבי המסורת הזאת. אמונתי היא, כשאנו מטפחים את הקבוצות שלנו, אנו מטפחים ומחזקים את עצמנו. אנחנו כן יכולים לתרום; אנחנו כן יכולים להחליט על ברירות שעוזרות לנו לאפשר את ההחלמה שלנו ושל הזולט.
" באפשרותי לעזור לקיים את קבוצתי בכמה דרכים. לתרום לקופה כפי יכולתי. חשוב באותה מידה, לתת את זמני ואת תמיכתי המוסרית ליצירת קבוצה שאליה ברצוני להשתייך".
0 תגובות
| שרה 20:16
|
|
|
|
|
|
|
דיברנו בקבוצה על הצעד השביעי.
בצעד זה יש התיחסות לענווה. בספרות היא מופיעה לא כחולשה אלא ככוח. זו לא כניעה או השלמה מתוך צייתנות או חוסר ברירה אלא נכונות לקבל את עזרתו של אלוהים משום שסוף סוף השתכנענו שבלעדיה לא נוכל להשיג את מטרותינו.
הענווה היא כנות, עומק ראיה, הערכה מציאותית של עצמנו ושל חלקנו בסדר הדברים. מאפשרת לנו יחס אמיתי עם הכח העליון.
חווינו בקבוצה השבוע כנות ועומק ראיה באמצעות ההתחלקויות שלנו. בעזרת השיתוף והדיבור הפומבי בקבוצה אנחנו בעצם מוותרים על שליטה. התגובה שלנו לבעיות שצצות תלויה רק בנו. אבל כשגילינו שיש בנו עדיין תכונות שמפריעות להחלמתנו יכולנו לפנות שוב ושוב לכוח העליון שהוא מקור רוחני לעזרה. כל אחד מוצא את דרכו להשיג ברית רוחנית עם הכח העליון. הבקשה היא החשובה. מקבלים עזרה כאשר מאמינים שניתן לקבל עזרה.
הדינמיקה שנוצרה בקבוצה איפשרה לנו להשתחרר גם מהפחד להודות בפגמים וגם מן הצורך האובססיבי לעסוק בחסרונותנו. ראינו יחד שלא ראוי לצפות להגיע לשלמות אלא להסתפק במטרה יותר פשוטה: להרגיש נוח עם עצמנו. לנסות כל יום מה שנוכל כדי להתקדם לעבר שיפור עצמי. דרך הויתור על פגמינו נהיה נכונים להתקדם ולפגוש את החיים מידי יום ביומו ללא נטל התבוסות של אתמול.
הכתיבה והעריכה של החומר הרוחני הזה מאד תורמים להרגשה של שחרור והתקדמות.
מאחלת לכולנו הרבה כוח ואומץ לעבוד את התכנית בדרך להחלמה.
אוהבת אתכם אסנת
0 תגובות
| אסנת 20:13
|
|
|
|
|
|
|
6.9.04
|
אומץ לשנות/כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
6 בספטמבר
כתב של עיתון מקומי טען לאחרונה שרוב האנשים מקדישים יותר זמן לתכנון חופשות, מאשר למחשבה על מה שבאמת חשוב בחייהם. כמובן שלחופשה יש חשיבות מסויימת בחיינו, אבל כפי שהסיסמה שלנו שואלת:" בעצם, עד כמה זה חשוב?".
במקרה שלי, המוקד העיקרי של הפעילות הרוחנית שלי היא, אותה בעיה, תרעומת, או מטרד שמעסיקים אותי ברגע מסויים. אני אומרת לעצמי:" עכשיו אתרכז במה שיש לו חשיבות אמיתית!" אבל :" בעצם, עד כמה זה חשוב?" האם זה יהיה חשוב בדיעבד בעוד שנתיים או בחודש הבא?
נר-אנון עוזרת לי לעסוק בדאגות הגדולות יותר בחיי. למשל, איך אוכל ליצור קשר טוב יותר עם הכוח העליון שלי? האם אני מקציבה זמן להנאה מן ההווה? האם אני נעשית אותה אישה שאני רוצה להיות? על מה אני יכולה להיות אסירת תודה היום?
" היום איישם את הסיסמה:'בעצם, עד כמה זה חשוב?' זה יעזור לי לחשוב ולהסיק מסקנות לפני שאפעל, וייתו לי תמונה ברורה יותר של מה כן חשןב בחיי".
0 תגובות
| שרה 18:11
|
|
|
|
|
|
|
5.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
5 בספטמבר
כשהתחלתי ללמוד את הצעד השביעי, שאומר:"ביקשנוהו בענווה שישחרר אותנו מעוונותינו", הרשימה של החסרונות שלי כללה קטלוג נרחב של רגשות. ביקשתי מאלוהים בענווה שישחרר אותי מן הכעס, הפחד, ומן האשמה שלי. חיכיתי בקוצר רוח ליום שממנו והלאה לא אתנסה יותר ברגשות הללו.
כמובן שאותו יום לא הגיע מעולם. במקום זה, למדתי להבין שרגשות הן לא חסרונות. טבעה האמיתי של הבעייה שלי הייתה, הסירוב העקשני שלי להכיר ברגשות, לקבלן, ולשחררם. יש לי מעט מאוד שליטה על רגשות, אבל מה לעשות לגביהם, היא באחריותי.
כיום, ביכולתי לקבל את רגשותיי, להתחלק בהן עם הזולת, להכיר בכך שאלו הן רגשות, לא עובדות, ואז לשחררם. אני כבר לא במצב שאין ביכולתי להתפטר ממצב דומה להתפרצות של רחמנות עצמית; כשארשה לעצמי לחוש את רגשותיי, התחושה תחלוף. הרגשות שלי לא סולקו; במקום זה, שוחררתי מחסרונות שמנעו ממני לקבל את עצמי.
"לא קבלנו דווקא את התוצאות שרצינו, אך איכשהו, נראה שאנו תמיד מקבלים את הדברים להם אנו זקוקים".
0 תגובות
| שרה 13:18
|
|
|
|
|
|
|
4.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
4 בספטמבר
כשאנו משחררים את הכפייה, הדאגה, ואת ההתמקדות בכולם, מלבד עצמנו, רובינו היינו נבוכים מן הרוגע שירד עלינו. לפני כן ידענו לחיות במצב של משברים, אבל לעיתים קרובות נאלצנו להיעזר במעט הסתגלות, כדי להרגיש בנוח עם הדממה החדשה. המחיר עבור השלווה היה הרגעת המצב המתמיד של פטפוט ולהג בראשינו, שבזבז כל כך מזמננו. לפתע עמד המון זמן לרשותנו ולא ידענו כיצד למלא אותו.
כאשר היגעתי לשלווה שהלכה וגברה כתוצאה מעבודת תוכנית נר-אנון, התפלאתי לגלת שעדיין נתפסתי לפחדים ישנים, כאילו רציתי להישאר במשבר. הבנתי שלא ידעתי כיצד להרגיש בטחון,אלא אם כן הייתי עסוקה נפשית. כשדאגתי,הרגשתי מעורבת-ולכן, פחות או יותר בשליטה.
המאמצת שלי הציעה שאנסה, כתרגיל, לשמור על שקט הפנימי שלי גם כשאחוש פחדים וספקות. כשעשיתי, זאת, חזרתי והבטחתי לעצמי שהייתי נתונה להשגחתו של כוח גדול ממני. היום ברור לי שהשפיות והשלווה הן המתנות שקבלתי עבור מאמציי ואמונתי. כשאני מתרגלת, אני לומדת לבטוח בשקט ובשלווה.
"היה רגוע ודע שאני אתך".
0 תגובות
| שרה 13:04
|
|
|
|
|
|
|
3.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
3 בספטמבר
לפני שהיגעתי לנר-אנון, להנתי לבנות חיים שלמים של חלומות והבטחות שהיו מיועדים לאותו יום מיוחד שנקרא:" יום מן הימים". ב" יום מן הימים" אתחיל-או-אסיים-פרויקט מסויים."ביום מן הימים" אתקשר עם אותו ידיד שנותק עמו הקשר. "ביום מן הימים" אומר להם כיצד אני מרגישה. "ביום מן הימים" אהיה מאושרת, אצא לאותו טיול מסויים, אמצא עבודה, אומר את אשר בלבי..."ביום מן הימים". חכו ותראו.
חכו-כפי שאני חיכיתי למכור שיחזור הביתה מהילולת סמים, להשראה להזמין לביתי חברים מעניינים, ולכולם שישתנו. אבל נר-אנון עזרה לי להבין שהיום יכול אותו "יום מן הימים" שתמיד רציתי שיגיע. אין מספיק זמן במשך היממה לעשות את כל מה שתמיד קיוותי לעשות, אבל יש זמן להגשים את חלומותיי. אם אבקש הנחייה מן הכוח העליון שלי, ואם שקח צעד קטן לקראת המטרה שלי, אוכל לבצע יותר ממה שחשבתי שאצליח אי פעם.
"כל הססנות מביאה עמה את ההשהייה, וימים חולפים בהספד על שהלכנו לאיבוד...התחל לבצע את מה שאתה מסוגל ואת מה שאתה חושב שאתה מסוגל לעשות. מפני שבנועזות יש'קסם', 'עוצמה',ו'גאונות'".
0 תגובות
| שרה 13:39
|
|
|
|
|
|
|
2.9.04
|
הטוב בחיי תלוי בי
|
|
|
|
|
|
|
כבר שמענו, "החיים טובים כפי שאנחנו עושים אותם", אבל זה נשמע פשוט מדי. אנחנו מתבוננים בחברינו, במשפחותינו, ובחברים לעבודה ורואים הרבה אומללות. אם זה תלוי בנו לעשות את החיים טובים, למה כל כך מעט אנשים מנצלים את ההזדמנות הזו?
זה לא שאנחנו לא רוצים להיות מאושרים, אנחנו רוצים להיות מאושרים, אבל רבים מאיתנו טועים בחשיבה שהאושר בא מבחוץ. למשל – כשאנשים אחרים מרעיפים עלינו אהבה, אנחנו שמחים, כשהבוס מחמיא לנו על העבודה שלנו, אנחנו שמחים. מצד שני, ההסתמכות על החוכמה הפנימית שאומרת לנו שאנחנו שווים והאמונה שאנחנו אכן שווים, אלה כישורים שרבים מאיתנו לא משתמשים בהם. למרבה המזל, אנחנו נמצאים במקום הנכון - במקום שבו נוכל לרכוש מיומנויות אלה.
תוכניות 12 הצעדים ילמדו אותנו אם נהיה מוכנים לקחת אחריות לאושרנו שלנו. חברינו מהתוכנית לומדים איך להסתמך על חוכמה פנימית ועל הכוח העליון שלהם, אנחנו רואים בהם דוגמה. השינוי הוא פשוט שינוי בפרספקטיבה - להסתכל פנימה במקום החוצה. אין בזה שום דבר מסתורי. אנחנו יכולים לעשות את זה בדיוק כפי שהם עושים את זה.
היום, אשים לב איך אני מפרשת את חוויותיי. חיים בשלום ובשלווה תלויים בי.
( כל יום אני מקבלת קטע מהסוג הזה במייל ופשוט חבל לי לשמור דברי חוכמה אלה רק לעצמי ).
0 תגובות
| אילנה 12:23
|
|
|
|
|
|
|
|
אומץ לשנות/ נל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
2 בםפטמבר
במשך שנותיי בנר-אנון, עסקתי הרבה במחשבות על הצעד הראשון; בזמן האחרון עסקתי הרבה ברגשות לגבי אותו הצעד. אפשר לתאר את עבודת הרגשות במלה אחת בלבד: יגון. הזיכרונות של ההתקדמות המהירה של המכור של ידיד, ממצב בריאות סבירה ואושר גלוי לעיין, עד לשחמת ומות, גורמים לי להרגשת יגון.
אני לא חש שנאה של ממש כלפי המחלה הזו, אבל אני כן מרגיש, בצורה חריפה, את נוכחותה ההרסנית ורבת העוצמה בחיי. יש לי זיכרונות מן הנזק שנגרם למשפחתי, לידידיי, ולעצמי. אני מתאבל על אובדן השנים בהן נהגתי לעשות שמיניות באוויר בגלל המחלה הזאת. אני מודה שאני חסר אונים לעומת הסם וכאשר נאבקתי עמו, חיי היו לגמרי ללא שליטה.
" לא קל להודות בתבוסה ולהיכנע לאויב רב העוצמה הזה, המכור. עם זאת, הכניעה הזו הכרחית בהחלט אם אנו רוצים שיהיו לנו שוב חיים שפויים ומאושרים..."
0 תגובות
| שרה 05:23
|
|
|
|
|
|
|
1.9.04
|
אומץ לשנות /כל יום ביומו
|
|
|
|
|
|
|
1 בספטמבר
אחרי שהקבוצה הקטנה שלנו בחנה את עצמה בקפידה, גילינו שנכנסנו לשיגרה מבלי שהרגשנו בכך. עבר זמן רב מאז היגעו אלינו חברים חדשים, קליטה חדשה, או שהתבססו רק על הספר "כל יום ביומו בנר-אנון". כך יצא כאילו עמדנו על המקום, עם מעט מאוד שינויים.
הייתה לנו פגישת מצפון קבוצתית, והחלטנו לנסות, בכמה מן הפגישות, להשתמש בספרות אחרת של נר-אנון. כמו כן התחלנו לנהל פגישות עם דוברים מקבוצות מקומיות אחרות. תוך זמן קצר המצב התחיל להשתפר. מספר החברים גדל פי שלוש תוך שנה אחת. מהר מאוד הצטרפו לקבוצה כל כך הרבה חברים חדשים, עד כדי כך שיכולנו לארגן סידרה של פגישות למתחילים, כתוספת לקבוצה שלנו. כל אחד מאתנו הפיק תועלת בזכות הנכונות שלנו לערוך חשבון נפש כקבוצה.
"יש תחושה נוחה כשיודעים שהנחיית הקבוצה לא באה דרך האנשים היחידים, אלא מנכונות הקבוצה ללכת אחרי כל תבונה שהיא, לידי בטוי דרך החברות".
0 תגובות
| שרה 12:31
|
|
|
|
|
|
|
מזל טוב ללב היקרה יום הולדת שמח
 אוהבים אותך 
ברכות חמות ממני - אילנה
0 תגובות
| אילנה 06:51
|
|
|
|
|
|
|
