"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

29 בספטמבר
ישנם מכורים שמתעללים בזולת; במיוחד שהם משתמשים. כיצד נתמודד עם האלימות? מה יש ביכולתנו לעשות?

נר-אנון לא נותנות עצות מסוימות בנוגע למערכות יחסים-אנחנו לא ממליצים לגמור את היחסים, או להמשיך לטפח אותם. מוטב להשאיר החלטות כאלה לה או לו, לכשירגישו שהם מוכנים לכך. עם זאת, אנו מדגישים את המחויבות האישית שלנו לדאוג לעצמנו. אם ברור לנו שהסכנה הגופנית היא חלק מין המציאות שלנו, אנו יכולים להודות בכך, ולנקוט בצעדים כדי להגן על עצמנו, לפחות זמנית. נוכל לארגן מקום בטוח שנוכל ללכת אליו בשעת הצורך. כדאי להחזיק כסף ומפתחות של הרכב במקום שקל להגיע אליו. אולי כדאי גם לחפש ייעוץ מקצועי, או לדבר עם המשטרה על האופציות שעומדות לרשותנו.

אין לאף אחד הזכות לפגוע גופנית בזולת, בנסיבות כלשהן. כדאי לעשות חשבון נפש ולבחון את ההתנהגות שלנו, באם אנו מוסיפים לבעייה בכך שאנו מסיתים מישהו בשעת שיכרותו, וכך נוכל לעבוד על שנוי התנהגות זו. אבל אנחנו לא אשמים בהתנהגות אלימה של הזולת.

"יש תקווה, יש עזרה, ויש לי זכות מוחלטת לכבד את עצמי".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 15:10