"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

28 בספטמבר
בפגישה עסקית של נר-אנון, למדתי לקח רב-עוצמה ביחס לשחרר. היה דרוש לי אומץ רב כדי להציע בקבוצה שלי לכלול את תפילת השלווה בשלמותה. כחלק מן הפתיחה של הפגישה. מישהו אחר הציע שנקרא את המסורות ביתר סדירות.

מצפון הקבוצה אישר את ההצעה ביחס למסורות, וביחס להצעה שלי, תפילת השלווה, הצביעו נגד. ישבתי שם עם גאוה פגועה מאוד, אבל משהו שלמדתי בנר-אנון לא הרפה ממחשבותיי: ש'העקרונות קודמים לאישיות'. פתאום זה לא היה חשוב שההצעה שלי נדחתה. כולנו היינו ביחד באגודה אחת, וזה מה שהיה חשוב.

בתוך הבטיחות של קבוצת נר-אנון שלי, למדתי לשחרר את הצורך שהכל יתנהל לפי רצוני. ביחס עם תרגול, למדתי ליישם את הלקח הזה בכל מערכות היחסים שלי.

"דאגתך היא רק מלוי חובתך, לא התוצאות של פעולתך. לכן, שים בצד את מאוייך ואת חרדותיך בגין התוצאות, ומלא את תפקידך".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:19