"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אני בטוחה שאפשר לפרש את הביטוי "החבר החדש הוא החבר החשוב" בכל מיני דרכים. מבחינתי, הביטוי הורגש השבוע בצורה מאוד מוחשית כשנסעתי למפגש ראשון של קבוצה חדשה שנפתחה בטירת-כרמל. אז דבר ראשון אני רוצה לאחל המון הצלחה והחלמה לקבוצת נר-אנון בטירת-כרמל. נהניתי לפגוש אתכם ולהיות איתכם. קיבלתי מכם המון.

אין טעם להסתיר את העובדה שזמן רב לא הגעתי לחדר. לא היה לי כוח ללכת לפגישות. גם מההזמנה לפגישה בטירת-כרמל ניסיתי להשתחרר - מזג האוויר היה נוראי ביום רביעי, כל-כך קר שממש לא היה בכיף שלי לצאת לכבישים בערב שכזה אבל... הכריחו אותי וטוב עשו! כי יצאתי מהפגישה בריחוף. אני לא בטוחה מי היה שם החבר החדש: החברים בקבוצה או אני בעצמי. "אילצו" אותי לדבר והיה לי קשה, אבל בעזרת רוח אלוהים אוהב וחבר שישב לידי וחיזק אותי, משהו השתחרר והצלחתי להציג את עצמי ואת הקשר שלי לנר-אנון. סיפרתי על הגדילה שלי בתוכנית ועל הניסים שקרו במשפחה שלי. דיברתי בכנות ומהלב וזה מילא אותי באנרגיה.

אני אסירת תודה לחברים ולחברות בקבוצת טירת-כרמל שחיברו אותי בחזרה לתוכנית. אתם מקסימים, נהדרים, היה לי עונג לפגוש אותכם.  

0 תגובות | אילנה 11:03