"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

מעולם לא חשבתי הרבה על המסורת השביעית, שאומרת:"על כל קבוצה לשאת את עצמה לחלוטין…". חשבתי שזה מתייחס רק לתשלום שכר הדירה. אבל לאחרונה השתתפתי בקבוצה שנשאה את עצמה כלכלית, אבל למרות זאת לא נשאה את עצמה, מפני שאף אחד לא התחייב לעשות עבודת שרות. אני כבר מילאתי מספר תפקידים, וכאשר הקדנציות השונות שלי הגיעו לקיצן, לא היו לי מחליפים. אני הגעתי להחלטה שלפני הרגשתי הייתה הברירה האחראית לגבי עצמי, והתפטרתי מתפקידיי. הקבוצה התפרקה. לדעתי, קבוצה שאין באפשרותה לאייש את תפקידי השרות, אינה נושאת את עצמה לחלוטין.

כיום, כשאני מהווה חלק מקבוצות אחרות, משגשגות יותר, יש לי תפיסה טובה יותר של אחריות שלי לגבי המסורת הזאת. אמונתי היא, כשאנו מטפחים את הקבוצות שלנו, אנו מטפחים ומחזקים את עצמנו. אנחנו כן יכולים לתרום; אנחנו כן יכולים להחליט על ברירות שעוזרות לנו לאפשר את ההחלמה שלנו ושל הזולת.

“באפשרותי לעזור לקיים את קבוצתי בכמה דרכים. לתרום לקופה כפי יכולתי. חשוב באותה מידה, לתת את זמני ואת תמיכתי המוסרית ליצירת קבוצה שאליה ברצוני להשתייך".

תזכורת להיום: לא די לקיים קבוצת נר-אנון על ידי תשלום שכר הדירה, המשכיות השרות לטובתנו המשותפת. היום אחשוב על תרומתי לקבוצת הבית שלי.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| רק להיום | 17:32