"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

לעיתים קרובות אנו מתלבטים לדעת מהו רצוננו ומהו רצון האל. אנו מרגישים שהשלווה חומקת מאיתנו, כשאנו נאבקים בתוכנו, וקולות רמים משדלים אותנו לבחור בדרך זו או אחרת.

הספק הוא בן-לוויה בלתי נמנע של החיפושים הרוחניים. אין לנו ספר הוראות, לכן עלינו להמשיך לגשש ולהציב אתגרים לתפיסות ולתחושות שלנו. כשאנו חשים בצורך נואש לפעול, מה שדוחף אותנו הוא רצוננו הנחוש. כשאנו שלווים ורגועים, רצון האל הוא שדוחף אותנו. אבל, במשך רוב הזמן, אין לנו סימנים ברורים. ומה אז? לפעמים אנחנו מחכים להבהרה, או מנסים לחפש את ההנחיה ביתר ערנות. אולי נתחלק עם אחרים במבוכתנו ונקשיב לתבונתם; או פשוט נבחר בברירה מסויימת, נפעל, ונראה מה יקרה. תהיה בחירתנו אשר תהיה, בבוא העת, נקבל תשובה יותר ברורה. מאחר ומסרנו את רצוננו ואת חיינו להשגחת האל, הברירה שבחרנו בה, תשמש לנו למלא את רצונו.

"האמן לי, יש יותר אמונה בספק הכנה, מאשר במחצית מעיקרי האמונה".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 9 במרץ  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 07:33