"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

ערכתי בזמן האחרון חשבון נפש נוקב וחסר פחד (צעד ארבע), וקיבלתי מסר ברור: בדרך כלל, התנהגותי לא הייתה מבוגרת. אבל מהי התנהגות מבוגרת? מובן מאליו שהתשובה היא שונה לכל אחד מאיתנו; אם אבחן את השאלה הזו, אוכל לזהות מהן מטרותיי, ואוכל ליישם את תוכנית נר-אנון, כשאני מנסה לשנות התנהגות זו. לדעתי הבגרות היא:

*להכיר את עצמי.
*לבקש עזרה בעת הצורך, ולפעול באופן עצמאי כשאין לי צורך בעזרה.
*להודות כשאני טועה, ולכפר על מעשיי.
*לקבל אהבה מאחרים, אפילו כשקשה לי לאהוב את עצמי.
*להבין שתמיד יש לי ברירות; ולקחת על עצמי את האחריות על הבחירה שלי.
*להכיר בכך שהחיים הם ברכה.
*להביע דעה מבלי לצפות שאחרים יהיו שןתפים לה.
*לסלוח לעצמי ולזולת.
*להכיר בחולשותיי ובכוחי.
*לחיות באומץ כל יום ביומו.
*להודות בכך שהצרכים שלי הם על אחריותי.
*לדאוג לאנשים בלי להרגיש מחויבות לטפל בהם.
*להכיר בכך שאני לא אסיים לעולם-שעבודתי תימשך לתמיד.

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 3 במרץ.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 14:50