"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

היו לי קשיים להחליט החלטות, מפני שקנה המידה שלי היה גבוה מדי. רציתי להגיע להחלטות שדרכן אשיג בדיוק את מה שרציתי; או, לא להחליט בכלל. בנר-אנון למדתי שאף אחד לא יכול לדעת מראש את התוצאות של החלטה כלשהי. אנחנו יכולים רק לקחת בחשבון את המידע שלרשותנו ולבחור תוך שיקול דעת, כמיטב יכולתנו.

אין צורך שאחליט החלטות לבדי. אפשר לבקש עזרה מאלוהים. עם הזמן, התחלתי להבין שהעזרה מגיעה בצורות שונות-נושא מסויים בפגישה, ששופך אור שונה על המצב, תזוזה מסויימת בבטן, "צרוף מיקרים", ויש זמנים שאלוהים מדבר אליי דרך אחרים. כשחברי הקבוצה מתחלקים בניסיונם, בעוז נפשם ובתקוותיהם, אני מנסה להקשיב בתשומת לב, כיצד הם מתמודדים במצבים דומים לשלי.

בסיכומו של דבר, אין החלטה מסויימת שהיא באמת חשובה. גם כשאעשה כמיטב יכולתי לבחור בהחלטות התבונה, התוצאות נתונות בידי הכוח העליון.

"בזמן שנהגתי לבקש בקשות מסוימות, מילאתי את זמני בציפייה שהן תתמלאנה, ולא נשאר לי זמן להבין שהתשובות היו לנוכח עיניי".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו - 22 בפברואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 08:20