"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

כמה קשה היה לי לגלות יום אחד שהטוב שלי אינו הטוב של כולם.
שהיפה שלי-הוא לעיתים שלי בלבד.
שהנכון למעני הוא הנכון לגבי.
שהבלתי אפשרי שלי, לאחר זו אולי נקודת הזינוק להתחלה.
שהבטוח של אחד זה לא אותו בטוח של אחר.
ואפילו שעה ארבע אצל אחד, הוא תמיד ארבע ורבע אצל השני.
כמה בזהירות בעצם, עלינו להתהלך זה עם זה כי אצל כל אחד זה שונה.
ואם ידעת את האחד, עדיין אין אתה יודע את השני.
אולי יש כללים דומים.
אולי משחק האבנים דומה.
אבל בכל מקום הן נופלות אחרת.
כמה תשומת לב ורגישות נחוצה,
בהתקרב האחד אל השני.
כי לכל אחד האמת שלו.
לכל אחד במקום אחר שוכן היופי שלו והכאב שלו.

אוהבת אותכם  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:08