"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

כל אחד מפתיתי-השלג הוא שונה. כל טביעת אצבע שונה, כל אדם בנר-אנון שונה למרות שיש בעייה משותפת שמאחדת אותנו.

ההרגל להשוות את עצמי לאחרים היה פגם באופיי שהטריד אותי במשך כל שנותיי הראשונות בנר-אנון התמקדתי באחרים, כיצד הם קלטו את והבינו את התוכנית יותר מהר ממני, כשהתחלקו, תמיד אמרו את הדברים ה"נכונים" היו יותר פופולרים. את עצמי לא חיבבתי מכיוון שלא הצלחתי להיות ולהתנהג כפי שהאמנתי שאחרים היו.

היום, כמו פתית השלג וטביעת האצבע, הגעתי להבנה שגם לי יש תכונות מיוחדות. מובן לי שהתפתחותי בנר-אנון לא ניתנת להשוואה בזו של הזולת. למדתי להבין שלא אוכל לשפוט את פנימיותי לפי קנה המידה של חיצוניותם של אחרים. כולנו עושים כמיטב יכולתנו. כמו כל אחד באגודה, גם לי יש תרומה חשובה לתרום לקבוצות משפחה נר-אנון, פשוט על-ידי השתתפות, ולהיות מי שאני.

"הנקודה החשובה ביותר של האושר היא שאדם מוכן להיות מה שהוא".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 13 בבפרואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 09:36