"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בלוגים מומלצים:
על תודה בבלוג של aaiva - ובחרתי בחיים מבפנים החוצה .

ועל היציאה מהקדוש המעונה בבלוג "שיעורים באהבה".  

0 תגובות | אילנה 10:36

התרגילים שמופיעים בקטע הקודם ניתנו בשלב זה כבחירה – קבוצת הצעדים שלנו נמצאת רק בתחילת הצעד הרביעי ואנחנו עדיין בשלב ההכנה שבו אנחנו לומדות את משמעותו של הצעד הרביעי, בוחנות את הסיבות לעבודת הצעד וגם את הספקות או את ההסתייגויות שיש לנו לגבי חלקים מסויימים של הצעד.

במהלך הפגישה, התחברנו לאירועים מעברנו, שיתפנו על החלקים הכואבים וגם על החלקים המצחיקים (רוצים לראות את התמונות שרה :) ובסוף הפגישה מישהי אפילו אמרה שהיא לא מאמינה שהיא היתה יכולה להיזכר באירועים שהיא דיברה עליהם אם לא היינו מתחברים אל התכנים שעלו דרך הקריאה בדפי העבודה שלנו. היתה זו הרגשה נהדרת להתרוקן מתחושות שהיו מלוות לאירועים מעברנו ושאף פעם לא קיבלו ביטוי מילולי. מעניין שאת הדברים שסיפרנו בפגישה לא סיפרנו אף פעם, לאף אחד והם היו חבויים בתוכנו. אם התחלנו את הפגישה ב"אני לא חושבת שיש לי טינות" - הסתבר לנו בסוף הפגישה שלמעשה לכל אחת מאיתנו יש כספת מלאה בפנים.
 

0 תגובות | אילנה 07:08

עכשיו כשהבנתי בכנות שהבעיות שלי הן לא "שם בחוץ" אלא "כאן בפנים" ושהדרך לפתרון בעיותיי היא בהישג יד אם רק אמשיך לעבוד את התוכנית ואפעל על-פי ההוראות, אני מתחילה להיות יותר ויותר סקרנית לדעת למה, מתי, ואיפה אספתי וצברתי את התכונות התבוסתניות שקיימות בי ולמה אני ממשיכה להיצמד לדפוסי התנהגות שלא משרתים אותי אלא רק להיפך. למה אני כל כך ביקורתית? למה אני ממהרת להאשים? למה אני שוב ושוב מוצאת את עצמי ברחמים עצמיים? ולמה אני מעייפת את עצמי כל כך.


כמובן שאני מבינה שלהיות מודעת לפגמים שבי לא מספיק כדי להביא לסילוקם המיידי, אבל כשאני מעלה אותם בכתב, אני עושה צעד משמעותי - אני יוצאת מתוך מצב של "הכחשה" לגביהם ונכנסת למצב של "פעולה" – אני מתחילה לשים לב מה לא בסדר בחיים שלי ומה החלק שלי בזה. אני גם שמה לב מה כן בסדר בי ולשינוי לטובה שחל בי.

התרגילים שלקחנו הביתה:
1. כתבי על התנהגויות שלך בעבר שהיית משנה לו היית יכולה.
2. כתבי על אירועים בחיים שלך שאת מאמינה שבגללם חל בך שינוי.
3. כתבי פירוש מילוני לתחושות שלהלן ולפחות 3 משפטים על כל תחושה בהקשר לאנשים, מקומות ודברים.

רחמים עצמיים, תאווה
גאווה, תשוקה
בוז, חוסר סובלנות
קינאה, אדישות
צרות עין, אנוכיות
חוסר יושר.  

0 תגובות | אילנה 07:10

לפני מספר ימים כתבתי כאן על היותי מאושרת על כי חווה רגשות כה חזקים של אהבה ועל כי האדם איתו נמצאת מעניק לי ים של אהבה.

היום לראשונה מזה שבועיים החל להתגנב ללבי החשש. התרגלתי לזרימה, התרגלתי למילים של אהבה וזה היה כמו להיות כל הזמן במתח גבוה. מאז יום חמישי מוצאת עצמי חולה עם כאב גרון חד כסכין ומתקשה לקבל זאת מתקשה לחוש מוגבלת, רוצה לנצל את האהבה עד תומה, לסחוט אותה מתוך חשש שמא היא תעלם לי. לא מקבלת את החולי את המוגבלות, נלחמת, רוצה לתת גם כשאני באפיסת כוחות מוחלטת.

היום רואה את הקושי להיות באמונה ובשלווה, את הקושי לשים גבולות ולקבל את מגבלותי. כל כך רוצה לתת, שמוכנה לעשות דברים שיתכן כי יפגעו בי ובלבד שיהיה טוב לאדם היקר לי. שוכחת את עצמי חוששת שאם אשים גבול השני לא יבין אותי לעיתים מוצאת עצמי נסחפת ועושה דברים שאיני בטוחה כי אכן זה מה שבאמת רוצה ובעיקר מוותרת אף שלא נדרשתי לכך. מקבלת כל כך הרבה שמרגישה מחויבות לתת. מתקשה לקבל ולאמר זוהי בחירתו לתת ואת תתני כשתרצי. בעצם חשה בילבול נוראי כרגע. שכנעתי אותו להגיע אלי אחרי נסיעה ארוכה אליה רציתי מאוד להצטרף אך עצרתי בעצמי בשל מחלתי. ובעצם שואלת האם זה היה נכון לעמוד על כך מדוע לא קיבלתי את המצב שלילה אחד לא נישן יחד. רוצה להתקשר ולחזור בי אך חוששת להיות לא מובנת, חוששת לקלקל במקום לתקן. נכנסתי לאופוריה והנחיתה על הקרקע קשה לי. מסרבת לרדת מהעננים ולקבל גם את היומיומי והאפרורי.
 

0 תגובות | אהבה 21:25

להיות חופשי מהרצון של עצמך, ומהדברים הבלתי מספקים.
לתת לאהבה ולרצון האלוהי להדריך אותך.

להיות חופשי מלהקשיב לאנשים שמחפשים מאבקי כוח,
באהבה למסור את עצמך לאהבת הבורא.

להיות חופשי ממחשבות שכלתניות, בלהיות יותר טוב,
באהבה להיות פתוח להדרכת מחשבות חיוביות מאלוהים.

להיות חופשי ממעוקבת הלב של העבר, החלחלה, האימה,
באהבה להיות מוכן בלהאמין ולבטוח.

להיות חופשי מדאגת העתיד,חשדנות, ואי ודאות,
בפשטות להיות באהבה של להאמין ולבטוח.

להיות חופשי מגאוות יתר, ריב ומדון,
תן לאהבת אלוהים להדריך אותך.

להיות חופשי אומר:
לתת את כולך לאלוהים,
ולהיות מחובר לאהבת האל.
 

0 תגובות | שרה 19:52

אני אוהבת את התוכנית. התוכנית מפרידה אותי מהתעסקות אובססיבית בדברים שאין לי שליטה עליהם ומחברת אותי, בחסד אלוהים, לכוחות הפנימיים שלי, ליכולות שלי ולכישרונות שלי. במקום להזדקק למשהו או למישהו בצורה נואשת שיבוא ויעשה אותי מאושרת, במקום לחכות שמישהו יכיר ויאשר את היותי קיימת, אני בוחרת היום להתחיל במסע פנימי. היום אני רוצה ללמוד להכיר את אילנה, לפתח את מה שהכי טוב בי ולאהוב את אילנה.

גיליתי ברשת קבוצת 12 צעדים מעניינת – קבוצה שמאוד הייתה יכולה להתאים לי אם הייתה קבוצה כזו בארץ. הקבוצה נקראת A.R.T.S Anonymous והיא מיועדת לאמנים, מוסיקאים ומשוררים שעל אף היותם כישרוניים בתחומם, הם לא הצליחו מסיבות כאלו ואחרות שהם מפרטים באתר, להגשים את עצמם מבחינה אמנותית ולתת ביטוי לפוטנציאל היצירתי הטמון בהם. רוב הסיבות שהם מפרטים קלעו בול מבחינתי. תמיד ידעתי שהביטוי העצמי שלי נועד להיות דרך ציור אבל בגלל שכל השנים שפטתי את עצמי בצורה כה אכזרית וננעלתי בתוך תסביכים ופחדים – מה שקרה זה שפשוט הפסדתי את עצמי.


את הקישור מצאתי בבלוג המקסים We Quit Drinking - בלוג קבוצתי שגם הוא עלה לרשת בחודש שעבר, ממש כמו היומן שלנו.
 

0 תגובות | אילנה 10:22

עד כמה אנחנו אנשים אוהבים, אבל באמת? האם אנחנו מתחשבנים כשאנחנו עושים טובה למישהו וחושבים שמגיעה לנו טובה בחזרה? האם אנחנו מעדיפים לאגור דברים שאנחנו אוהבים במקום להתחלק בהם? וכשיש לנו מצב רוח טוב – האם אנחנו משתמשים בו כדי לעזור לעוד מישהו להרגיש טוב או שאנחנו מתענגים עם עצמנו בגלל "שאנחנו במקום יותר טוב"?

כל יום, במשך כל היום, ניתנות לנו הזדמנויות להגיב באהבה. חיוך, מחווה של רצון טוב, הזמנה להצטרף לשיחה משותפת, תשומת לב כשעבודה נעשית על הצד הטוב ביותר, אלו פעולות שנעשות מתוך אהבה, פעולות שמקשרות בינינו ברמה של הלב, לפחות באותו רגע. כשמישהו חולק איתנו אהבה בדרך זו או אחרת, אנחנו שמים לב לכך וזה מרגש אותנו.

Today's Gift daily emails - שאני מקבלת בתיבת האימייל שלי כל בוקר.  

0 תגובות | אילנה 10:43

"ברגע שהתחלתי להתייחס לעצמי בכבוד גם הסביבה התייחסה אלי כך. למדתי לראות את הדברים הטובים בעצמי, להתמודד עם החיים בלי הקביים של האוכל. במקום לרוץ למקרר כשקשה לי למדתי לקרוא, לכתוב, להתפלל, להתקשר לחברים. מצאתי דרך חיים חדשה, שנותנת לי כוח להתמיד ולהאמין בעצמי" – מתוך לאכול את האוייב – כתבה של עדי כץ במעריב Online.

את הקישור לכתבה מצאתי בבלוג מחלימה מאכילת יתר שכתבה לאחרונה שהיא דווקא מאוכזבת מתוכנית 12 הצעדים.

עוד כתבה על האו. איי ב-Ynet - אכלני יתר כפייתיים: כשאנשים מכורים לאוכל.  

0 תגובות | אילנה 06:32

א. אני רוצה לכתוב איך הגעתי לחוסר אונים
אחרי שסחבתי את השימוש של בעלי קרוב ל 14 שנה ובגלל הבושה שהוא משתמש ושותה אלכוהול כל יום ביומו מהצהריים עד אור הבוקר למחרת, ולא רציתי להתלונן או לבכות לאף אחד ונסחפתי אחריו כי בכל זאת ההורים שלי לא רצו שאני אתחתן, ואני לא רציתי לעשות לו פדיחות "כי מה פתאום אישה מזרחית יותר נכון ערבייה שתבוא ותעשה פדיחות לבעלה"! וכמובן כאשר הייתי חושבת שאני אתגרש הייתי מתביישת ומתחילה לחשוב על הילדים ומה יגידו החברים של ההורים והחברים המשותפים שלי ושל בעלי ולכן הייתי מסתירה וכשבעלי התחיל להשתמש באופן רב ז"א הרבה, אבל הרבה, והתחיל לעשות לי בושות באירועים ובכל מיני מקומות וגם התחיל לחזור הביתה בשעות מאוד מאוחרות וישן כל הבוקר ומכניס אותי לצרות ומתחבר לחברותה תת-רמה, בקיצור התחלתי להיגעל ממנו וראיתי שאין בעצם משהו טוב יוצא ממנו ומהקשר, ממש בכל הכיוונים אלא להיפך רק רע יש לי ממנו, התחלתי להרגיש שאני בחוסר אונים מולו ומול המחלה שלו ומאוד מאוד רציתי להתגרש וכל החושים שלי אמרו לי להתרחק מהבנאדם הזה ולהרחיק אותו מהילדים, מהבית מהר מהר כמה שאפשר, ולהגיד לכם שזה היה קל ממש לא, כי זה היה כרוך באלימות פיזית ומילולית ונפשית וזה בעצם מה שגרם לי להרגיש שאני חסרת אונים ואבדה לי השליטה על כל המצב וכנראה שצריך להגיע לחוסר אונים ואיבוד שליטה. היום אני יודעת שזה מה שנתן תמורה חיובית לפתרון הבעיות שלי ולא נשכח שכל זה רק להיום. אגב אני לא מתחרטת על זה שהרחקתי אותו מהבית ע"י שוטרים כי אם לא הייתי פועלת כך ומחליטה להרחיק אותו, שהייתי בטוח היום חייה באותו מצב או גרושה, או אפילו מרצה בפועל עונש בבית סוהר או אפילו נכה באיזה מוסד עקב אלימות שנגרמה לי ע"י בן זוגי.

ב. מוסרת את עצמי לכוח עליון
החלטתי שאני מוסרת את עצמי לכוח העליון שהוא יטפל בכל הבעיות והנושאים, אבל זה קרה אצלי רק אחרי שבעלי התנקה פיזית מהסמים ומהאלכוהול וגם אחרי שהתחלתי לבוא לנר-אנון. אני לא ידעתי לפני כן מה למסור את עצמי לאלוהים ורק אחרי שטופלנו אצל מטפל זוגי התחלתי להבין מה זה כוח עליון.

ג. תגובה
התגובה שלי קודם כל הייתה קשה. מה זה ומה פתאום לא לשלוט ולא לתת פקודות ולהרפות. אז לאט לאט לחצתי על עצמי לתת את הדברים שמישהו אחר יטפל וישלוט בהם וראיתי שבעצם אפשר לפתור את הבעיות כשאני לא בשטח ולסמוך יותר על אחרים ולהאמין בבעלי וביכולת שלו לטפל בעניינים שלנו.

אני מודה לאלוהים ואסירת תודה מקרב לב, לכל מי שגרם לי להיכנס לתוכנית ההחלמה ומאחלת שהתוכנית תיכנס לכל בית חולה ולצערי שיש כאלה הרבה בתים.  

| סאוסן 20:11

היה קר מאוד אתמול בערב וירדו גשמים אבל החדר שלנו היה חם מתמיד. הבנות שהיו אמורות להגיע מנצרת עילית לפני כחודש לביקור אצלנו בקבוצה הגיעו אתמול ביחד עם העובדת הסוציאלית שמנחה את הקבוצה שלהן והאווירה הייתה פשוט נהדרת. קיימנו את הפגישה בצורה של שאלות ותשובות ונוצרה אינטראקציה נפלאה של שיתוף והיה מאוד מרגש גם לנו וגם לאורחות שלנו. אני מאמינה שהצלחנו בשעה וחצי של זמן הפגישה להעביר את המסר באופן אישי, ענייני ואוהב ואני מקווה שבקרוב תצטרף למשפחת נר-אנון בישראל קבוצה חדשה. אני באופן אישי כל כך התרגשתי מהפגישה שלא הצלחתי אפילו להירדם בלילה.  

0 תגובות | אילנה 05:54

כשנכנסתי ליומן בחרתי בשם אהבה, זו היתה דרכו של אלוהים לאמר לי לפני שאני ידעתי כי עליתי שלב ואכן אני היום במקום חדש. שנים זיהיתי עצמי כאשה שאוהבת יותר מידי, חשה יותר מידי, רוצה יותר מידי, שופטת עצמי יותר מידי ובקיצור הכל היה יותר מידי ובעיקר היכולת להכיל את רגשותיי אשר עלו, גאו והציפו אותי. באין מענה לכך הצטרפתי לקבוצת קודא ולרוב הגעתי באדיקות פעם בשבוע לפגישה מזה למעלה משנתיים.

בתוך פרק זמן זה לראשונה נכנסתי לקשר בריא בעיני קשר בריא היה קשר שבו נתתי אהבה אך גם קיבלתי אהבה.עם זאת היו חששות היו פחדים והיו היסוסים הקשר לא היה נקי לחלוטין והנשמה ראתה כי טוב אך רצתה את הצלול הנקי הטהור.מתוך אמונה בעצמי ובאהבה בחרתי לפני 4 חודשים בפרידה.

עם לא מעט חששות אך עם אמונה ותקווה נכנסתי לאינטרנט ונחלתי לא מעט אכזבה, היו רגעים שהייתי מוכנה לעשות אחורה פנה ולחזור אל הבטוח והמוכר אך בחרתי בצמיחה ובכנות בחרתי לגדול מתוך האכזבה והגעתי ומקום בו לראשונה הייתי מסוגלת לאמר לגבר רוצה אני אותך אף שהוא לא החזיר לי אהבה. למדתי לאהוב את השני מבלי לצפות למאומה למדתי לאהוב ללא פחד וגם כאשר איני מקבלת את רצוני.

והנה לפני כ-שבוע הייתי בטיול ובטיול היה מישהו אותו מכירה מאז ראש השנה פיתחנו שיחה ומשבת שעברה אנו לא יכולים להפרד. והאהבה אלוהים אין לי מילים אני מאוהבת עד קצות אצבעותי אך לא רק מאוהבת אלא מקבלת אהבה כזו לה ייחלתי כל חיי. איך אומר זאת בפשטות אני מממאאאווושששרררתתתת משתפת אתכם ומאחלת לכל אחד ואחת את האושר והשמחה בה נמצאת אין יותר כללים חיצוניים יש את הפנימי יש את הלב ואת חוקיו.

אוהבת ומחבקת
אהבה
 

0 תגובות | אהבה 15:29

א - אירוע
פ - פירוש
ר - רגש
ת - תגובה

צעד 1 - כנות
פיזית (התנהגות), נפשית (רגשות), רוחנית (מחשבות)
אירוע - בת 14
הכרתי את בעלי דרך אח של אימי וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הוא הציע לי לצאת איתו ואמרתי לו אני לא יכולה לצאת כי אמי לא תרשה, אתה רוצה, תדבר איתה. לא היה לי אומץ לדבר איתה וגם לו לא היה אומץ.
כשהוא היה מגיע אלינו עם דודי היינו מדברים בעיניים או מתכתבים ומשאירים את המכתבים על הניאגרה בשירותים עד שיום אחד הוא אזר אומץ ודיבר עם אימי והיא הסכימה אבל לפי התנאים שלה.

פירוש - אני עוד ילדה קטנה, תלמידה, בית שמרני, הוא לא הבחור מהסגנון שאימא רצתה.

רגש - פחד, חוסר אונים מול אימי, כעס, שולטים עלי
.
תגובה - שיקרתי, רימיתי את אימי, השתמשתי במניפולציות, ירדתי בלימודים, עניתי בחוצפה, הפכתי לילדה מרדנית.
איבוד שליטה על חיי: ויתרתי על משפחתי ועל הלימודים (כתה י"ב) כדי להתחתן. התנהגויות של התפרצויות גדולות. הפסקתי לדאוג לעצמי ורק לסובבים אותי - בעלי והילדים היו מרכז חיי, לי לא היה מקום שם. הייתי נתקפת ברחמים עצמיים, היו לי ציפיות גדולות מאחרים שהפכו לאכזבות. לאחר שנים כשהתברר שבעלי מכור, התביישתי, הסתרתי, הכחשתי ותמיד סיפרתי "סיפורים". לא הבנתי שהבעיה בי עד שהגעתי לנר-אנון קבוצת תמיכה.

צעד 2 – פתיחות
מקורות הכוח שלי - קבוצה, תפילה, צעדים.
היופי של הצעד השני ניגלה כשאנו מתחילים לחשוב מה יכול להיות הכוח העליון שלנו. הקבוצה בנר-אנון מגדירה את הכוח הגדול מאיתנו. יש תקווה שבאה מהמקום של הייאוש עד שהגענו לתוכנית.
פה בקבוצה קיבלתי אומץ ואמון בחברותה. האמנתי בחברות והרגשתי שאני יכולה לבטוח בהן. הן הגיעו מהמקום שבו הייתי, הבינו אותי ואת הכאב הגדול. הרגשתי שאני מתחילה להשתנות.
אני יודעת שהדרך עוד ארוכה והעבודה קשה, אך מאמינה אני בכוח גדול והקבוצה שאקבל עזרה.
אני מודה כשקשה לי ומבקשת עזרה מאלוהים כפי שאני יודעת ומכירה שינחה אותי ויעזור לי.

צעד 3 – החלטנו למסור את רצונותינו וחיינו בידיי כוח עליון.
הייתה לי אמונה במשך כל חיי אך תמיד פניתי לאלוהים מהמקום שבו רק טענות: למה אני צריכה לסבול? לא מגיע לי, מה חטאתי לך? למה אתה גורם לי סבל?
היום כשהגעתי לחוסר אונים מלא, הבנתי שהבעיה נמצאת בי ועלי רק לעבוד על עצמי. יודעת אני שאלוהים תמיד נמצא איתי ושולח לי מסרים {שלא התייחסתי}.

אלי, מבקשת אני ממך שתעזור לי לתקן כל פגם ופגם שבי בלי פחד ושאוכל בעזרת כוחך וכוח הקבוצה ותוכנית 12 הצעדים לעמוד בהתחייבותי אלייך, אנא האר את דרכי, משפחתי וכל אהוביי.
אמן ותודה.  

0 תגובות | שרה 15:04

מה המשמעות של חוסר-אונים?
זוהי תחושה של איבוד שליטה ללא פתרון נראה באופק שיוכל לעזור לי להשיב לעצמי את השליטה, שום אפשרות להשפיע על המציאות שאינה בשליטתי כמו: איך אחרים יתנהגו כלפיי, אם אקבל את המישרה שאני חושקת בה, איך יהיה מזג-האוויר, אם תקרה תאונה או יתרחשו רעידות אדמה, פיגועים וכן הלאה.

שום יכולת להשפיע או לשנות התנהגויות התמכרותיות או אובססיביות אצל אחרים שמשפיעים עלי בצורה שלילית, לגרום לאחרים להיות מה שאני רוצה שהם יהיו, לשנות אירועים שקרו בעבר ושיש להם השפעה שלילית על חיי בהווה, לנסות לשנות דברים שניסיתי פעם אחר פעם לשנות ללא הצלחה.

מה הן התוצאות השליליות של אי-קבלת חוסר-אונים?
- הניסיונות שלי לשלוט או לתקן משהו שאינו ניתן לתיקון יגרמו לי להרגיש תסכול.
- מתוך הכחשת עוצמת הדברים שאין ביכולתי לשנות אנעל בתוך חשיבה המבוססת על "פנטסיה" שאם רק אשקיע מספיק זמן, אנרגיה ומשאבים אוכל להצליח לשנות אותם.
- אתמלא בגאווה-עצמית והאמין שרק אני יכולה "להציל" את החולי או את הבעיות מולן אני ניצבת.
- אהיה שקועה בריכוז-עצמי ללא היכולת לבקש עזרה ותמיכה בהתמודדות מול מצבים שאיני יכולה לשלוט בהם.
- אאבד את האמון ביכולת של בני-אדם לעזור למישהו שזקוק לעזרה ותמיכה.
- אעשה מתוסכלת ומדוכאת מניסיונותיי לפתור בעיות שאינן בשליטתי. כעס וזעם יתעוררו אצלי באופן בלתי פרופורציונאלי ובלתי מתאים לנסיבות.
- ארגיש מובסת ע"י המציאות שאינה ניתנת לתיקון ואאמין שאני אדם לא כשיר.
- אפתח תלות באנשים שאיני יכולה לשלוט עליהם או לשנותם.
- אחוש תחושה גוברת של ערך-עצמי נמוך בגלל חוסר היכולת לגרום לכך שהכול יהיה צודק ומושלם ביחס לאנשים, מקומות ודברים בחיים שלי.

מהי החשיבה הבלתי-הגיונית שמובילה להכחשת חוסר-האונים?
- את חייבת שתהיה לך שליטה על כל מה שקורה בחיים שלך.
- הודאה בחוסר-אונים מעידה על חולשה.
- את חייבת לפתור את הבעיות שלך בכוחות עצמך.
- מה אנשים יחשבו אם תבקשי עזרה.
- אין בעיה שאת לא יכולה לפתור.
- אנשים צריכים להתמודד עם כל דבר בחיים – בשביל זה הם קיבלו שכל.
- את אדם "רע" אם את לא יכולה לשנות את התנהגותך בכוחות-עצמך.
- אם תבקשי עזרה תהפכי להיות אדם תלותי.
- תתעלמי מהבעיה והיא תיפתר לבד.
- את צריכה להתמודד בעצמך עם כל אתגר בחיים.

כשאני מבינה שיש לי את הזכות להודות בחוסר-אונים מול בעיות שניצבות מולי ושאין לי שליטה עליהן, אני מאפשרת לעצמי להיות בת-אנוש. אני נעשית מוכנה לקבל עזרה ותמיכה מאחרים וביחד עם זאת אני גם נפתחת לקבלת עזרה מכוח עליון.
 

1 תגובות | אילנה 08:06

אם מידת האהבה שלנו נמדדת על-פי עומק הייסורים שלנו – אנחנו אוהבות יותר מדיי.

החדשות הרעות הן: אין קיצורי דרך ליציאה מהדפוס של "לאהוב יותר מדיי". אם תחליטי שאת רוצה להשתנות, התהליך ידרוש ממך שנים של עבודה – שנים של עבודה ולא פחות מאשר מחויבות טוטאלית.

החדשות הטובות הן: במידה ותבחרי להתחיל את מסלול ההחלמה, את תשתני מאישה שאוהבת מישהו כל כך שזה כואב, לאישה שמספיק אוהבת את עצמה כדי לעצור את הכאב.

מתוך הספר: "Daily Meditations for Woman who love too much"
by Robin Norwood  

0 תגובות | אילנה 06:33

לפני שהגעתי לחוסר אונים ולאיבוד שליטה חשבתי שאני מתנהגת בסדר בחיים שלי ושאני הכי בסדר – אימא טובה, אישה מושלמת וזה כי עמדתי בסבל, קיבלתי הכול, השלמתי עם דברים שהיה אסור לי להשלים איתם, הדחקתי דברים, שמתי מסכות עבות מאוד וזה נסחב שנים על גבי שנים. סחבתי איתי דברים קשים והחבאתי אותם בתוך השליטה ובתוך עצמי כי לא רציתי לאבד שליטה, לא רציתי להודות שקשה, שאני חלשה, שאני סובלת. לאט לאט התחלתי להישבר, לכאוב ולהרגיש עצב, בדידות, ריקנות, לא נאהבת. ריחמתי על עצמי וגם בדברים האלה המשכתי לשחק אותה ולהתעלם מדברים, רק לא להודות בחולשה כי אני חזקה, אני עומדת בכל, אני מושלמת עד שבעלי, למזלי, מהר מאוד עלה על ניקיון ונהיה לי משעמם עם עצמי. לא היה במי להתעסק אז התחלתי לראות את סחר ולשמחתי – לא אהבתי את מה שראיתי והתחלתי בחפירה בתוכי כדי למצוא מה לא בסדר, למה אני לא אוהבת את מה שאני ודרך זה הגעתי לחוסר אונים – מהמשחק שהייתי בו ומהשליטה בכולם במצבים שאסור לי לשלוט בהם. כך לאט לאט דרך טיפול פרטני ודרך הקבוצה מצאתי דרך מוצא חדש שהוא חוסר אונים ואיבוד שליטה על החיים וההתנהגות שלי.

בכל הכאב והסבל שהיה לי, הייתה לי אמונה באנשים מסוימים ובמשהו שהוא חזק ממני כי אני עוד חיה, נושמת ומתקדמת. לאט לאט נאחזתי במחשבות חיוביות והייתי אופטימית. כל פעם שנפלתי למשהו, הייתי מספרת ופונה לגיסות שלי שהן בתקופה מסוימת היו האלוהים שלי – קיבלו אותי במגרעות ובכל מצב עד עכשיו, והן נאמנות מאוד. זה אחד הכוחות שפניתי אליהם והן היו עושות הכול למעני. עוד כוח גדול הוא אלוהים שעכשיו אני מכירה אותו טוב מאוד וכל הזמן נתן לי סימנים שהוא שם והוא לידי. אמנם לא פניתי אליו ישירות ולא דיברתי איתו וזה כי רציתי לשלוט בחולשה, אבל ברגעים מסוימים הרגשתי אותו. ועוד כוח שהוא הקבוצה, שהאמנתי בה כשפניתי אליה לפני כ-5 שנים וקיבלתי תשובות לכל השאלות.

כשהגעתי לחוסר האונים ולאיבוד שליטה ורציתי לשנות צעדי, התחלתי להאמין שיש דרך אחרת מהמלחמה שהייתי בה, יש כוח אחר. יש קבוצה יש חברות נר-אנון, יש מטפל פרטני ויש אלוהים, הגעתי לאמונה אז אני אמרתי – זה לא מספיק להודות ולהאמין, אני חייבת לעצמי עוד דברים שיהיה לי קל – אני חייבת למסור לכוח העליון ולפתוח דלת אחרת, לשנות כיוון, הרי יש לי אמונה ואני חושבת שבשנים האחרונות יש בי נכונות לשנות ולמסור את החיים הישנים שלי ולקבל דרך חיים חדשה וזה דרך אלוהים ואני רוצה לחזק את הקשר ביני לבינו.

אני מתחייבת ביום הזה לנסות להקשיב לקולך אלוהים שתמיד שלחת לי מסרים, ולקבל אותם באהבה ולהזיז הצידה את הפגמים ואת ההתנהגויות והמחשבות הרעות שבי ולקבל ממך דברים חיוביים כדי להאיר את עצמי ואת הבית שלי.
 

0 תגובות | סחר 21:41

קבוצת הצעדים שלנו נמצאת כעת בגשר שבין הצעד השלישי לרביעי והתרגיל שלקחנו איתנו הביתה היה לערוך סיכום של צעדים 1,2,3 והמשמעות שלהם לגבינו.

צעד 1 – הודאה בחוסר-אונים ואיבוד שליטה
ככל שאני מתחברת יותר לתוכנית, שומרת על קשר על החברות, מגיעה לפגישות, מדברת על הצעדים וגם מתוך החומר הרב שאני מוצאת כאן ברשת, ההבנה שלי את הצעדים מתחזקת ונעשית יותר ברורה. ולאט לאט אני מתחילה להרגיש שאני מקלפת מעלי את קליפות השקרים שאני רגילה לספר לעצמי ומתחילה להיות כנה עם עצמי. זה לא קורה אצלי מהר. רק בגלל שאומרים לי להיות כנה עם עצמי זה לא אומר שאני מסוגלת. אמרו לי שבתוך תוכי אני יודעת את האמת ושהצעד הראשון רק אמור לחבר אותי לאמת הפנימית הזו שאני כבר יודעת אותה – שאני חסרת אונים מול הרבה מאוד דברים, אנשים ומצבים בחיים שלי, אבל אני נאחזתי בביקורתיות שלי, בטינות, בכעסים, בשתלטנות, בהתחסדות ובהתנשאות רק כדי שלא אצטרך להיות כנה עם עצמי – אלה המנגנונים שהפרידו אותי מעצמי ומכנות שלי במשך כל החיים שלי. איך אני יכולה פתאום להודות בחוסר האונים שלי - אני אפילו לא ידעתי שאני חסרת-אונים.

קל היה לי להבין שאני חסרת-אונים מול סיגריות, למשל. זה מאוד ברור לי שאני מאבדת שליטה לחלוטין בהתמכרות שלי לניקוטין ושאני לא יכולה לשלוט על התמכרות זו. אני מודה שאני חסרת אונים מול "ניקוטין" אבל איך "אבדה לי השליטה על חיי"? על כל החיים?

אני מאמינה שרק מתוך הנכונות שלי לקבל תשובות, התשובות מתחילות לזרום אלי ואני יותר ויותר שמה לב לכמה שאני חסרת-אונים בכל כך הרבה מצבים בחיים שלי. בשלב זה, אני משתדלת לזהות, לקבל ולהשלים עם חוסר-האונים שלי ולא להגיב, להתנגד ולהילחם במצבים אלה אלא לחוות אותם כפי שהם עם כל הכאב שאני מרגישה ונראה הלאה....

צעד 2 – במי אני מאמינה ומה אני מאמינה שהכוח הגדול הזה יעשה למעני.
אני אסירת תודה לחברות שלי בתוכנית נר-אנון שביחד אנחנו עובדות את הצעדים. אני לא מאמינה שיכולה להיות דרך לעשות את זה לבד. אתן הכוח הגדול שלי ואתן, בהתחלקויות שלכן ובדרך ההחלמה שלכן סוללות עבורי את הנתיב לאמונה שלי באלוהים. אמונה שמתחזקת מיום ליום. אני מזדהה עם החלקים הכואבים המשותפים שלנו, וכל כך ברור לי מהשתתפות בפגישות, מפגישות פתוחות של האנ. איי, ומסדנת הצעדים הנפלאה שיש לנו כאן בחיפה בשבתות (שפתוחה לחברים מכל תוכניות ההחלמה) שאני רוצה את מה שיש לכם ומאמינה בדרך שלכם.

צעד 3 – ההחלטה שלי למסור את חיי להשגחת אלוהים ומחויבות שלי על כך בכתב.
אלי, אני יודעת עם כל הלב שאני זקוקה להשגחתך ולהדרכתך, ואני מודעת לשינויים הנפלאים שעבודת הצעדים תחולל בחיי – אני רוצה להמשיך הלאה ואני מתחייבת לעמוד מאחורי ההחלטה שלי לוותר על הרצון העצמי שלי והריכוז העצמי שלא עושים טוב - לא לי ולא לאנשים סביבי, לקבל את הדרכתך וליישם את רצונך כמיטב יכולתי.  

0 תגובות | אילנה 08:40

יש לי כזו התנגדות פנימית לגיל ההתבגרות. מין גיל שכזה ללא אחריות, ללא מחשבה, ללא איכפתיות. המון ריכוז עצמי, המון אני טרום תוכנית.
ואני מסתכלת על הבת שלי: יפה, צעירה ואנוכית. ככל שהיא סביב הרצון לעצמה ככה היא בעצם מתרחקת מהפנימיות של עצמה - ואני אמא שלה, מה נותר לי עבור היצור הכי, הכי יקר לי ?!
להרפות, להאמין, לחשוב חיובי... ולהתפלל.

שלווה, אומץ, תבונה ואהבה  

0 תגובות | לב 14:15

לשפתיים - נישתמש באמת.
לקול - נישתמש באדיבות.
לאוזניים - נישתמש ברחמיים.
לידיים - נישתמש בצדקה וחסד.
לגוף - נישתמש ביושר וכנות.
ללב - נישתמש באהבה.
וכל אלה שלא אוהבים אותנו - -נישתמש בתפילה.  

0 תגובות | שרה 16:10

טוב בשעה טובה מתחילה היום לכתוב כאן ורוצה לומר תודה לך אילנה על האפשרות שפתחת בפני ועל הבאת רק להיום החדש לפורום.

כבת לאב אלכוהוליסט ואם אכלנית כפייתית לא נותרו בפני הרבה אופציות והדרך להפוך ילדה ואישה האוהבת יותר מידי היתה סלולה בפני. ההכרה בעובדה זו והתחלת התזוזה ממקום זה הוא תהליך שהחל אך טרם הסתיים.

כילדה מפוחדת בחרתי בשליטה והשליטה שלי התחברה לאשמה ולטיפול באחרים תוך בריחה מעצמי רגשותי וצרכי. ואם יש מדליה שהייתי יכולה לקבל באולימפידה הרי שזו מדליה על בריחה במהירות האור. אט אט הפך דפוס זה לאוטומט עד כי לא הכרתי דרך אחרת. אף שהייתי ילדה, נערה ואישה נאה מאוד וחכמה (וואו הצלחתי לכתוב זאת על עצמי מבלי לחוש אשמה) ואף שגברים תמיד שידרו לי כי הם רוצים את קרבתי מעולם לא הצלחתי להחזיק מעמד בקשר.

בשל החשש לעבור את גבול הקצבת המקום אעצור כאן והמשך יבוא.
מאחלת יום טוב עם הרבה צמיחה שמחה ואהבה.
 

0 תגובות | אהבה 09:51

תן לי, אלי, סבלנות ואורך רוח,
לבל יפרוץ לו כעסי ויתגבר.
המצא לי בטחון ובצידו הכוח,
להתמודד עם משברים וגם להתגבר.

הראה לי נתיבות אל לב אדם ורע,
למדני לא לתלות אשמות באחרים,
ואם אצטרך שטרות שלי לפרוע,
למדני לעמוד זקופה מול הדברים.

הראה לי איך לדבוק ביושר-דרך,
לסלוח ולהבין גם חלשים יותר,
למדני לחתור אל משמעות וערך,
להיות חזקה דיי ואם צריך גם לוותר.

למדני לא לרדוף אחר כבוד וחנף,
לדעת מי אני כמו שבראני האל,
שמרני לבל אהיה לקנאה וטרף,
לבל אלכד בחמדנות באזיקי ברזל.

נטע בי שמחה ועליצות בלי גמר,
למדני לאהוב עד שכרון חושים,
עשה ימי שיהיו כמנגינה וזמר,
בזה הרגע, בזה היום, מחר ובכל הימים.
שבוע טוב אוהבת אותכם...  

1 תגובות | שרה 20:05

לפני כמה ימים ביקשה ממני רותי לתרגם לעברית את סיפורה של לואיס (אשתו של ביל) על תחילתה של תוכנית אל-אנון. רותי התכוונה לשלוח לי את הדיסק אבל בלי שאחפש ובלי שאתכוון, מצאתי את ההתחלקות של לואיס כאן ברשת באתר KISCHAT והיא ריגשה אותי מאוד. תסלחו לי אם הניסוח שלי לא משהו, אבל הנה התרגום: המשך »

במאמר נוסף (באנגלית) שהתפרסם במגזין AA Grapevine Ince 1953 מספרת לואיס, אשתו של ביל, שהיה מייסד-שותף של התוכנית אלכוהוליסטים אנונימיים, כיצד היא מיישמת את 12 הצעדים.

כדאי להאזין גם להקלטה של ביל שהוזמן להיות דובר בכנס הבינלאומי הראשון של אל-אנון בשנת 1961 ודיבר על התוכנית לא רק כדרך למפוכחות אלא גם כדרך חיים. את ההקלטה מצאתי באתר The Primary Purpose Website.  

0 תגובות | אילנה 15:22

אתמול בפגישה נזכרנו ששכחנו לצאת למסעדת דגים כפי שקבענו שנעשה כשנסיים את הצעד השלישי. כשהצעתי שנצא לחגוג ביום חמישי הבא במקום לקיים את פגישת הצעדים, הפתיעו אותי הבנות בלאו מוחלט. בשום פנים ואופן הן לא מוכנות להפסיד פגישת צעדים. וואו, התגובה הספונטנית של כולן ריגשה אותי בצורה לא רגילה. אנחנו כל כך מרגישות מחוברות אחת לשניה, יש לנו כל כך הרבה אסירות תודה לתוכנית ההחלמה שלנו, לביחד שלנו, שהחוויה היא פשוט אלוהית. אין לנו שום חשש מהצעד הרביעי. אנחנו בטוחות שכוח אוהב ומלטף ילווה אותנו בדרך - אנחנו רק צריכות להמשיך ולצעוד קדימה (ולהכין שיעורים). יצאנו מהפגישה שמחות ועליזות. מרגישים תחושה של שחרור כשפותחים דברים ומשתפים ובקבוצה שלנו מה-זה הולכים אצלנו צחוקים - אפילו על הדברים הקשים ביותר. שאני אכתוב על זה ביומן? אני כל הזמן שואלת. תכתבי... כאילו מישהו יודע מי זאת 'שרה' אומרת לי שרה.  

0 תגובות | אילנה 10:58

כשהייתי בתקופה הכי קשה שלי בחיים. אח שלי, שהוא חבר בתוכנית ג'י. איי (בארה"ב) כבר מעל ל-25 שנה הגיע לביקור בארץ ואירחתי אותו אצלי בבית. עכשיו תבינו – אח שלי חבר בתוכנית הרבה שנים והוא נכנס לבית שבו האי-שפיות חוגגת חופשי. מה שהוא אמר לי אז היה לי מאוד קשה לשמוע:
"אילנה, אני חושש שבפעם הבאה שאני אבוא לבקר בארץ, אני כבר לא אראה אותך... כי את לא תהיי בחיים. את חייבת לטפל בעצמך. אני לא שופט אותך ואת לא צריכה להתבייש ממני, אני אח שלך, אני אוהב אותך ואני יודע בדיוק איפה גדלנו ואני יודע שגם את סבלת, אבל את חייבת למצוא דרך לטפל בעצמך, כמה זמן את חושבת שתחזיקי מעמד כמו שאת חיה, אני לא יודע מה להגיד לך, אני לא יודע איפה את יכולה לקבל עזרה – לי יש את הג'י איי".

אחרי שאח שלי נסע בחזרה לארה"ב, קיבלתי ממנו בדואר את החוברת הצהובה הקטנה שבתמונה וזמן קצר לאחר מכן, מצאתי את נר-אנון.


"ביקשתי למצוא את נפשי ולא יכולתי לראות,
ביקשתי למצוא את אלוהי אך הוא התחמק ממני,
ביקשתי למצוא את אחי, ומצאתי את כל השלושה.  

0 תגובות | אילנה 13:26

שלושת הצעדים הראשונים מראים לנו איך ליצור קשר פעיל עם כוח גדול מאיתנו, או אלוהים כפי שאנו מבינים אותו. הצעדים הבאים - הרביעי עד השביעי - מראים לנו איך להכיר את עצמנו טוב יותר ולחיות עם עצמנו בשלום. החלטנו החלטה חשובה בצעד השלישי. החלטנו להיכנס לתהליך מסירת חיינו ורצוננו להשגחתו של אלוהים. זו החלטה מאוד חשובה אבל היא תוכל להיות משמעותית עבורנו רק אם ניישם אותה בפעולה. הצעד הרביעי הוא החלק הראשון של פעולה זו.

"ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד"

המפתח הרוחני לצעד הרביעי:
אומץ

ישנה שמועה שהצעד הרביעי קשה לעשייה, אבל גם מספרים לי שעבודת הצעד יכולה להיות הרפתקה נפלאה של בחינת ההתנהגות שלי בעבר ובהווה כדי לבדוק על מה אני רוצה לשמור וממה אני רוצה להיפטר. אף אחד לא מאלץ אותי לוותר על האומללות שלי. אם אני רוצה להרגיש טוב, אני רק צריכה להפסיק לעשות את הדברים שגורמים לי להרגיש רע. מושלמת, אני לא אהיה. אם הייתי יכולה להיות מושלמת לא הייתי בת-אנוש. אני עושה כמיטב יכולתי ומוכנה להשתמש בכלים שמוצעים לי.

המוטיבציה שלי לעבוד את הצעד הרביעי היא פשוטה מאוד: בקבוצת הצעדים שבה אני משתתפת התחלנו לעבוד את תוכנית ההחלמה ואנחנו מאוד רוצות להמשיך. מכיוון שהבנתי שהפתרון לבעיותיי הוא שינוי יסודי באופן החשיבה ובהתנהגות שלי, אני רוצה לשנות את הגישות שלי, את הדרך שבה אני רואה את העולם ואת התפקיד שאני ממלאת בו.  

0 תגובות | אילנה 05:41

פסקה ראשונה, משפט ראשון: הפנמת הצעד הראשון הביאה אותנו לעמידת פנים אל פנים מול האמת: לא עלינו מוטלת המשימה לשנות יצור אנושי אחר."

פסקה של חופש פיסי, נפשי ורוחני מתלות של הפגמים שלי באנשים סביבי. החופש להתמקד בעצמי קשורה באי נודע - ההתמקדות באחר היא נוחה, מוכרת וכמובן בעיקר לבסוף כואבת.

התבונה דרך הצעד הראשון שאני חסרת אונים מול... פותח לי אולי בפעם הראשונה אשנב להתבוננות בעולם כפי שהוא, במשקפים נקיים. להסתכל על כולם מסביבי שווים, לראות שלכל אחד יש את האלוהים שלו שמוביל אותו. להודות לאל שאני יצור אנושי לא פחות טוב ולא יותר טוב - לאהוב את עצמי ואת האחר במידה שווה כי כולנו מעשה האל, אך לדעת בוודאות שהמשימה שלי בעולם היא התחברות לאני ורק דרך תובנה רוחנית שכולנו בעולם ילדים של אלוהים מאפשרת לי את היכולת להתחברות זו, ולשפר את עצמי כיצור אנושי מתפתח.

אסירות תודה ליצורים האנושיים סביבי, אני אוהבת אתכם.  

0 תגובות | לב 10:37

הרבה פעמים נשמע בפגישות: "תצמדו לחזקים". לא כל מי שמגיע לפגישות נמצא שם בשביל החלמה, אבל הרבה מהחברים כן חיים את הדרך ונחוץ לנו להתחבר אל אותם אנשים. זה במיוחד נכון אם אנחנו מחפשים ספונסר או ספונסרית.

חפשי ספונסרית שמקבלת דברים טובים מהתוכנית. למה לבחור ספונסרית שהיא לא מאושרת בתוכנית? ההחלמה היא עבודה קשה ומגיע לנו הטוב ביותר. מצאי את הספונסרית הטובה ביותר וזיכרי זוהי תוכנית אנוכית - אנו נלחמות על החיים שלנו.
 

0 תגובות | אילנה 07:44