לפעמים אני יושבת בפגישה ואינני יודעת כיצד לבקש עזרה. אני מסוגלת להילכד במלכודת של הסבל של עצמי. נדמה כאילו משהו בלתי ידוע קורע את הקרניים שלי. אני קופאת במקומי, וחושבת שאם לא אזוז, זה ייעלם. וכך אני לא שואלת, לא מדברת, והכאב גובר.
האם רוגע נסוך על פניי? אל תתנו לי לשטות בכם. אני פשוט מפחדת שתראו את האמת. אולי תחשבו שאני טיפשה או חלשה. אולי תדחו אותי. לכן אני לא מדברת, והכאב נשאר. אבל אני מקשיבה. ודרך אנשים אחרים, הכוח העליון שלי עושה למעני את מה שאני לא יכולה לעשות למען עצמי. מישהו בפגישה מתחלק ומתאר את אותם רגשות שאני מפחדת לתאר. עולמי מתרחב לפתע, ואני מרגישה מעט יותר בטוחה. אני כבר לא לבד.
“כשאני צועד, כשאני צועד, היקום צועד עמדי".תזכורת להיום: אחד הניסים שמצאתי בנר-אנון היא העזרה שאני מקבלת בזמנים שאני הכי זקוקה לה. כשאני לא יכולה להביא את עצמי לידי בקשת עזרה, לפעמים היא מגיעה אליי. כשאני יודעת מה לומר, המלים הדרושות ניתנות לי. וכשאני מתחלקת במה שעל לבי, ייתכן שאני מבטאת את מה שמישהו אחר אינו מסוגל לבטא. היום יש לי כוח העליון שיודע למה אני זקוקה.
1 תגובות
1 תגובות:
אני מזדהה עם הטקסט מאד -תודה כשאני בחברת מכורים אני יותר שייכת אני פחות לבד וזה נותן לי כח לעוד יום אחד נקי ,או לפעמים אפילו רק לעוד שעה נקייה,התוכנית בשבילי מאד לא קלה אבל אני מכורה ואין לי הרבה ברירה,ותודה לא-ל שאני בנקיון,עם התוכנית -כי הדרך שלי לבד לא עובדת.
תודה לכל המכורים אני אוהבת אתכם,ולא משנה כמה זמן יש לכל אחד כי הניקיון הוא רק להיום! שרה
הוספת תגובה
| רק להיום |
10:44
