"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

לפני שהגעתי לנר-אנון, נהנתי לבנות חיים שלמים של חלומות והבטחות שהיו מיועדים לאותו יום מיוחד שנקרא:"יום מן הימים". ב"יום מן הימים” אתחיל-או-אסיים-פרויקט מסויים."ביום מן הימים” אתקשר עם אותו ידיד שנותק עמו הקשר. “ביום מן הימים” אומר להם כיצד אני מרגישה. “ביום מן הימים” אהיה מאושרת, אצא לאותו טיול מסויים, אמצא עבודה, אומר את אשר בלבי…"ביום מן הימים". חכו ותראו.

חכו - כפי שאני חיכיתי למכור שיחזור הביתה מהילולת סמים, להשראה להזמין לביתי חברים מעניינים, ולכולם שישתנו. אבל נר-אנון עזרה לי להבין שהיום יכול אותו “יום מן הימים” שתמיד רציתי שיגיע. אין מספיק זמן במשך היממה לעשות את כל מה שתמיד קיוותי לעשות, אבל יש זמן להגשים את חלומותיי. אם אבקש הנחייה מן הכוח העליון שלי, ואם אקח צעד קטן לקראת המטרה שלי, אוכל לבצע יותר ממה שחשבתי שאצליח אי פעם.

“כל הססנות מביאה עמה את ההשהייה, וימים חולפים בהספד על שהלכנו לאיבוד…התחל לבצע את מה שאתה מסוגל ואת מה שאתה חושב שאתה מסוגל לעשות. מפני שבנועזות יש’קסם’, ‘עוצמה’, ו’גאונות’".

תזכורת להיום: היום אני לא אחכה למה שיכול לקרות פעם ביובל. ליום גשום, ליום ה-336 של השנה. או לאותו “יום מן הימים” שבו אגשים כל מיני דברים בחיי.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| רק להיום | 20:30