א. אני רוצה לכתוב איך הגעתי לחוסר אונים
אחרי שסחבתי את השימוש של בעלי קרוב ל 14 שנה ובגלל הבושה שהוא משתמש ושותה אלכוהול כל יום ביומו מהצהריים עד אור הבוקר למחרת, ולא רציתי להתלונן או לבכות לאף אחד ונסחפתי אחריו כי בכל זאת ההורים שלי לא רצו שאני אתחתן, ואני לא רציתי לעשות לו פדיחות "כי מה פתאום אישה מזרחית יותר נכון ערבייה שתבוא ותעשה פדיחות לבעלה"! וכמובן כאשר הייתי חושבת שאני אתגרש הייתי מתביישת ומתחילה לחשוב על הילדים ומה יגידו החברים של ההורים והחברים המשותפים שלי ושל בעלי ולכן הייתי מסתירה וכשבעלי התחיל להשתמש באופן רב ז"א הרבה, אבל הרבה, והתחיל לעשות לי בושות באירועים ובכל מיני מקומות וגם התחיל לחזור הביתה בשעות מאוד מאוחרות וישן כל הבוקר ומכניס אותי לצרות ומתחבר לחברותה תת-רמה, בקיצור התחלתי להיגעל ממנו וראיתי שאין בעצם משהו טוב יוצא ממנו ומהקשר, ממש בכל הכיוונים אלא להיפך רק רע יש לי ממנו, התחלתי להרגיש שאני בחוסר אונים מולו ומול המחלה שלו ומאוד מאוד רציתי להתגרש וכל החושים שלי אמרו לי להתרחק מהבנאדם הזה ולהרחיק אותו מהילדים, מהבית מהר מהר כמה שאפשר, ולהגיד לכם שזה היה קל ממש לא, כי זה היה כרוך באלימות פיזית ומילולית ונפשית וזה בעצם מה שגרם לי להרגיש שאני חסרת אונים ואבדה לי השליטה על כל המצב וכנראה שצריך להגיע לחוסר אונים ואיבוד שליטה. היום אני יודעת שזה מה שנתן תמורה חיובית לפתרון הבעיות שלי ולא נשכח שכל זה רק להיום. אגב אני לא מתחרטת על זה שהרחקתי אותו מהבית ע"י שוטרים כי אם לא הייתי פועלת כך ומחליטה להרחיק אותו, שהייתי בטוח היום חייה באותו מצב או גרושה, או אפילו מרצה בפועל עונש בבית סוהר או אפילו נכה באיזה מוסד עקב אלימות שנגרמה לי ע"י בן זוגי.
ב. מוסרת את עצמי לכוח עליון
החלטתי שאני מוסרת את עצמי לכוח העליון שהוא יטפל בכל הבעיות והנושאים, אבל זה קרה אצלי רק אחרי שבעלי התנקה פיזית מהסמים ומהאלכוהול וגם אחרי שהתחלתי לבוא לנר-אנון. אני לא ידעתי לפני כן מה למסור את עצמי לאלוהים ורק אחרי שטופלנו אצל מטפל זוגי התחלתי להבין מה זה כוח עליון.
ג. תגובה
התגובה שלי קודם כל הייתה קשה. מה זה ומה פתאום לא לשלוט ולא לתת פקודות ולהרפות. אז לאט לאט לחצתי על עצמי לתת את הדברים שמישהו אחר יטפל וישלוט בהם וראיתי שבעצם אפשר לפתור את הבעיות כשאני לא בשטח ולסמוך יותר על אחרים ולהאמין בבעלי וביכולת שלו לטפל בעניינים שלנו.
אני מודה לאלוהים ואסירת תודה מקרב לב, לכל מי שגרם לי להיכנס לתוכנית ההחלמה ומאחלת שהתוכנית תיכנס לכל בית חולה ולצערי שיש כאלה הרבה בתים.
| סאוסן 20:11
