"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

"ברגע שהתחלתי להתייחס לעצמי בכבוד גם הסביבה התייחסה אלי כך. למדתי לראות את הדברים הטובים בעצמי, להתמודד עם החיים בלי הקביים של האוכל. במקום לרוץ למקרר כשקשה לי למדתי לקרוא, לכתוב, להתפלל, להתקשר לחברים. מצאתי דרך חיים חדשה, שנותנת לי כוח להתמיד ולהאמין בעצמי" – מתוך לאכול את האוייב – כתבה של עדי כץ במעריב Online.

את הקישור לכתבה מצאתי בבלוג מחלימה מאכילת יתר שכתבה לאחרונה שהיא דווקא מאוכזבת מתוכנית 12 הצעדים.

עוד כתבה על האו. איי ב-Ynet - אכלני יתר כפייתיים: כשאנשים מכורים לאוכל.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| אילנה 06:32