"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בלבול ומבוכה יכולים להיות מתנת האל. כשאני מסתכלת אחורה על מצבים בהם הייתי זקוקה נואשות לפתרון מיידי, היום אני מבינה שלעיתים קרובות לא הייתי מוכנה לפעול. כשהייתי מוכנה לחלוטין, המידע שהייתי זקוקה לו, היה מונח לפניי.

כאשר יש לי יותר מידע על הברירות שלפניי לפני שהזמן בשל ליישם אותן, אני נוטה להשתמש במידע רק כדי לשגע את עצמי. לכן, היום, כשאני במבוכה, אני מנסה לקבל זאת כארכה שניתנת לי, ייתכן שעוד לא הגיע הזמן לפעול.

לעתי, אפשר להשוות את ההתמודדות עם הבלבול והמבוכה לבישול. אם הלחם עוד לא אפוי, לא אוציא אותו מהתנור ולא אתעקש שהגיע הזמן לאכול. אשאיר אותו בתנור עד שיהיה אפוי. אם לא נראה לעין פתרון לבעייה מסויימת, עליי להאמין שהפתרון יימצא בזמן המתאים.

"לכל דבר יש את המופלא שבו, גם החשכה והדומייה, ואני לומדת להיות שבעת-רצון בכל מצב בו אני נתונה".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 14 בפברואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 03:16