"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אנחנו מדברים הרבה על לעבוד את התוכנית. למעשה, מה שאנו עושים הוא, מתרגלים את מה שאנו לומדים. הדבר דומה ללמידת שפה שנייה. סטודנט קורא ספרים ומשתתף בשעורים, מה שנותן לו רק יידע טכני. בכדי שיוכל להשתמש בשפה, עליו להיות בסביבתם של אנשים שמדברים ומבינים אותה. תוך כדי המשך הקריאה, הוא מתרגל הקשבה ודיבור השפה. אם הוא יהיה עיקבי, במשך הזמן זה ייהפך להיות למיומנות לכל החיים.

כן הדבר גם לגבי רבים מאיתנו. אנחנו מתחילים עם יידע מועט ועם הרבה תפיסות מוטעות. אנחנו משתתפים בפגישות, לומדים אודות ההתמכרות, ואת הספרות של נר-אנון. אבל אנו זקוקים לזמן, לסבלנות, ולמאמץ, כדי שנוכל לממש את כל היידע הזה. אנחנו מבלים הרבה זמן בחברת אנשים שמדברים את שפת נר-אנון, במיוחד בעלי המחוייבות החזקה ליישם את עקרונות נר-אנון בחייהם. אנו ממשיכים להקשיב, לקרוא וללמוד. בדרך זו, דרך החיים של נר-אנון נספגת עד שהיא הופכת להיות לטבע שני. ואז, היות ואנו תמיד ממשיכים להשתנות, י/ לנו הזדמנויות ללמוד ולממש עוד ועוד.

"אנחנו-מה שאנו חוזרים ועושים. לכן, הצטיינות, היא לא מעשה, אלא הרגל".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 15 בפברואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 03:27