"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

15 בספטמבר
לילה אחרי לילה ללא שינה, התהפכתי על משכבי ודאגתי.מדוע לא יכולתי לישון? חיי היו מלאים לחץ, אבל לא יותר מן הרגיל. ניסיתי לשתות חלב חם, לקרוא במיטה, מוסיקה מרגיעה, אפילו ביקור אצל הרופא, אבל עדיין לא יכולתי לישון יותר משעות בודדות. הייתי בפאניקה!

דברתי על דאגותיי בפגישת נר-אנון, ואחד החברים סיפר על בעייה דומה. מה שעזר לו היה, לקבל את המצב כמו שהוא ולהודות שלא הייתה לו שליטה על נדודי השינה שלו. הוא אמר שבדיעבד, זו הייתה ברכה; זה גרם לו לעייפות שלא אפשרה לו להסתבך בצרות.

הבנתי שזה היה נכון גם לגביי. לאחרונה הייתי עייף מכדיי להתערב בשום דבר שלא היה מענייני, מלדאוג בכפייתיות למפוכחות של הזולת, מלעמוד על המשמר ולהתערב, למרות ניסיונותיי הרבים שלא להתערב. פעמים רבות התפללתי לשחרור מן הדאגה הכפייתית, ועכשיו, ככל הנראה, תפילותיי נענו.

"אין דבר שהוא טוב או רע. המחשבה היא שעושה אותו כך"?  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 15:25