"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

25 בנובמבר
אחד מפגמי האופי שלי הוא, להחליט על ברירות באופן פסיבי-לתת לדברים לקרות במקום לפעול בעצמי. למשל, נהגתי לעמוד מן הצד ולהתבונן כיצד ילדיי סבלו מהתעללות, מפני שאני לא יכולה להחליט החלטה ולבצע אותה. אני נפגעתי קשות מן המכור, ובאותו זמן, לא הייתי מסוגלת לפעול אחרת. עשיתי כמיטב יכולתי בתנאים הנתונים, אבל הנזק כבר נגרם, ואני חייבת לכפר על מעשיי.

אחת הדרכים לכפר על מעשינו היא, לחדול לפעול בהשפעת הפגם שבאופיינו. אוכל לשאול את עצמי, בכל תחום שבחיי: האם אני לוקחת על עצמי את האחריות על ההחלטות שלי היום? האם אני תורמת משהו חיובי בפגישות שלי, או האם אני מניחה שמישהו אחר ידאג לכל? האם אני בוחרת בברירות שאוכל להתגאות בהן בבית, בעבודה, ובקהילה שלי, או שאני נותנת שמישהו אחר יחליט עבורי על הברירות?

"בקשת מחילה אינה מסתכמת באמירה הסתמית 'סליחה'. משמעותה של הכפרה היא שינוי בהתנהגות שנובע מתוך התובנה החדשה שרכשנו".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 10:21