"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

24 בנובמבר
כל הזמן אני מסתכלת בידידיי ובזרים ומשפרת אותם:"היא תיראה יותר יפה אילו רק..." או "יהיה יותר קל לעבוד אתו אילו רק..."

צעד 10 הוא התזכורת היומית שלי לשחרר מחשבות כאלה. הוא מזכיר לי להמשיך לעשות את חשבון-הנפש שלי ולהודות כשאני טועה.

בכל יום אני יכולה להסתכל בעצמי ולהחליט איזה שיפורים לעשות. כיצד אוכל להתקדם היום? מה אוכל לבצע עד סוף היום על מנת לשפר את עצמי? האם יש משהו חדש ללמוד? האם יש אתגר שאוכל לבצעו?האם יש איזה פחד ישן ועייף שאוכל להיפטר ממנו? האם יש איזה שמחה שאוכל להתנסות בה? צעד 10 מזכיר לי להיות כנה עם עצמי, להכיר בהתקדמות שלי, להודות הטעויות שעשיתי, להבחין בהזדמנויות של הים לצמיחה.

"לעולם אין האדם צריך להתבייש להודות שהוא טועה; ניתן לומר במלים אחרות, שהיום הוא חכם משהיה אתמול".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 10:10