"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אין לי כרגע גישה אל הספר "קורס בניסים" אבל רשמתי לי בזמנו במחברת די הרבה קטעים בכדי ללמוד את הספר טוב יותר. אני רוצה לשתף אותך ואני כותבת לך כאן קטע מתוך הספר:

"כוחם הבריאתי של אלוהים וברואיו הוא בלתי מוגבל אבל אין ביניהם יחסי גומלין. אין יחס גומלין עם אלוהים, כי הוא ברא אותך אבל אתה לא בראת אותו.
יש משהו המקביל לכך. הורים מולידים ילדים, אבל ילדים אינם מולידים הורים. אבל הם מולידים את ילדיהם, וכך הם מולידים כפי שעושים הוריהם.

כשם שמחשבתו הבוראת של אלוהים יוצאת ממנו אליך, כך צריכה מחשבתך הבוראת לצאת ממך אל ברואיך. לברוא משמעו לאהוב. האהבה מואצלת כלפי חוץ פשוט משום שלא ניתן להכילה. בהיותה בלתי מוגבלת אין היא נעצרת. היא בוראת לנצח. האגו לעומת זאת, תובע תמיד זכויות הדדיות, כי הוא תחרותי יותר מאשר אוהב. הוא תמיד מוכן לעשות עיסקה.
כדי להרוויח - עליך לתת, לא להתמקח. התמקחות משמעה הגבלת הנתינה ולא זה הוא רצון האלוהים.

בסופו של דבר כל אחד חייב לזכור את רצון האלוהים, כי בסופו של דבר כל אחד חייב להכיר את עצמו. הכרה זו היא ההכרה שרצונו ורצון אלוהים הם אחד.

לחשוב כמו אלוהים פירושו לקחת חלק בוודאותו לגבי מה שהנך ולברוא כמוהו פירושו לקחת חלק באהבתו המושלמת שהוא חולק איתך".

~*~
"ריפוי הוא שחרור מפחד ההתעוררות ומן התחליף להחלטה להתעורר. ההחלטה להתעורר היא השתקפות הרצון לאהוב, שכן כל ריפוי כרוך בהחלפת הפחד באהבה".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| אילנה 12:46