"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

התשוקה שלי לשלוט, שאין לעמוד בפניה, נעשית ברורה באופן קיצוני כשאני מתפתה לשלוט בקבוצה שלי. אני מחליטה שאני יודעת מה הכי טוב עבור כולנו, או שרק אני באמת מבינה את המסורות, או מה זקוקים חברים חדשים לשמוע ורק אני אוכל לוודא שהם ישמעו זאת, אולי אני אראה כל זאת כחוש לאחריות מפותח באופן מיוחד, אבל הגישות והמעשים שלי מסתכמים למעשה לנוסח מסוים של שליטה.

המסורת השנייה אומרת: "למטרת הקבוצה קיימת רק סמכות אחת-אל אוהב, כפי שהוא מתבטא במצפון הקבוצה. מנהיגינו אינם אלא שמשרתים שזכו באמון, אין הם מושלים "אנו שואפים לנהל את הפגישות שלנו כחברותה של שווים ולהנהיג הנחייה לפי תור. אין לאף אחד הזכות להיות מפכח.
כשאני מתעקשת שהכל ילך בדרך שלי, אני מתערבת באופי הרוחני של נר-אנון ככלל. כשם שהכוח העליון שלי מנחה אותי בחיי היומיום שלי, כך גם כוח גדול ממני עובד בקרב הקבוצה שלי באמצעות קולותיהם של חברי הקבוצה.

"כל ניסיון של מישהו להנהגה או השתלטות. עלול להביא לידי תוצאות הרות אסון להרמוניה הקבוצתית".
"מכורים, המחלה המשפחתית"
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 15:51