"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

29 בנובמבר
לפני נר-אנון, האמנתי שלהיות מבוגר, פירושו להיות בשליטה-נוקשה, צונן, להיות מבוגר, פירושו להיראות טוב מבחוץ, ולא להרגיש במה שקורה מבפנים. להיות מבוגר, פירושו לעשות עבור הזולת, עד כדי התמוטטות.

נר-אנון פתחה דרך-חיים חדשה לגמרי. הדבר הראשון שצריך להפסיק היה, ניסיון לשלוט באחרים-זה פשוט לא עובד. הניסיון להיות בשליטה היא השיטה היעילה ביותר להרחקת יקירינו מאתנו. במקום זה, אני הודיתי שאין לי שליטה על אחרים. אחרי זה היה עליי לחדול מהעמדת -פנים של 'אדם טוב', על-מנת שאוכל להתחלק ברגשותיי בפגישות. ביום אחד בהיר, קראתי בספר "כל יום ביומו בנר-אנון", את הקטעים על היותנו "קדושים מעונים". חדרה בי המודעות הלא-נוחה לעבודה, שהתפקיד של "עושה טוב" היה רק מסוה שהסתיר מאחוריו את הקדוש המעונה.

להיעשות יותר אנושי היה לפעמים קשה ומפחיד, אבל להיות יותר כנה, מאפשר לי ליצור מערכות יחסים אמיתיות, תקשורת אמיתית ואושר אמיתי.

"כששחררתי את השליטה המדומה על הזולת, הרווחתי מבט יותר מציאותי על חיי".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:09