"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בצעד השלישי "החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים כפי שאנו מבינים אותו", זוהי החלטה גדולה עבור אלה מאיתנו שקשה להם להחליט אפילו החלטה קטנה. עד שמצאתי את נר-אנון, הייתה לי הנטייה להניח לאחרים להחליט עבורי כיצד לחיות, לאן ללכת, ומה לעשות. הפרדוקס הוא שלמרות שקיבלתי על עצמי מעט מאוד אחריות על פני. ראיתי את עצמי כבעלת מומחיות לגבי חיי הזולת, והרגשתי שכל מה שקרה היה באחריותי.

הסדר בו כתובים שלושת הצעדים הראשונים עוזר לי להתגבר על הגישות הבעייתיות שלי. בראשון, מקובלת עלי אי-יכולתי לשלות במחלת ההתמכרות ולהודות ושאבדה לי השליטה על חיי. בשני, הגעתי לאמונה שכוח גדול ממני יכול לעזור. אחרי שאנו מקבלים את שני הצעדים האלה, אפשרי, רצוי ואפילו הגיוני להגיעה להחלטה העצומה למסור את חיינו להשגחתו של כוח עליון.

"החלטה היא סכנה שמקורה באומץ חופשי".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 23 בינואר
 

1 תגובות

1 תגובות:

אלוהים לוקח את אשר מסרתי לו, את דאגתי, הסבל והחולי.תווכח בעצמך, כי האמונה תינתן לך מחדש, לבך יפתח לאושר גדול,וגופך ישוחרר מכל היסורים.
אלי,
רוצה אני להודות לך, אתה משחרר ממני את כל הרוע, תן לי למלא אחר רצונך, ולהיות הכלי שלך.
תודה
אוהבת

נכתב על-ידי שרה, בתאריך 16:18 26/01/05  

הוספת תגובה

| שרה 08:07