"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

רוח אלוהים אוהב - זהו הביטוי שאנחנו נוהגים להשתמש בו בתוכנית כדי להגדיר את האווירה ששוררת בחדר בזמנים מסויימים ושאי אפשר לפספס אותה - התחושה שהכל מתנגן בקצב אחיד כאילו בהדרכת כוח עליון. הכל בסדר כשיש לנו את התוכנית, הכל בסדר כשיש לנו אחת את השנייה ואת המקום האינטימי שלנו - את הליטוף, את החיבוק, ההקשבה וההבנה. בפגישת נר-אנון האחרונה עלו לי דמעות בעיניים. אני לא זוכרת אם זה אי-פעם קרה לי בפגישות, בדרך-כלל אני "מאופקת", אבל הפעם איפשרתי לעצמי להרגיש במלוא העוצמה ולהיות עם החברות שהתחלקו בלב אחד. התכנים שעלו בפגישה לא היו קלים - אפילו קשים במיוחד, אבל השיתוף הביא לקירבה יותר עמוקה ולחברות ברמה גבוהה ביותר.

בשבועות האחרונים הרגשתי שאני קצת מתרחקת. היו אילוצים - חגים וכל מיני אירועים, שיפוצים וסידורים והרגשתי קצת מנותקת. פגישת נר-אנון האחרונה חיברה אותי בחזרה לדרך ולחברות בעוצמה כזאת גדולה שאין ספק שהיתה כאן השגחה עליונה ולי - אסירות תודה.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| אילנה 05:55