"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

היו זמנים בהם התעקשתי בתוקף שהמכרות לא היה קיים בחיי, היינו נורמלים: הכל היה בסדר! היום ברור לי שהתמכרות היא מחלה משפחתית שפשפיעה לא רק על המכורים, אלא גם על הסובבים אותם. הכחשה היא תסמין של המחלה המשפחתית הזאת.
כשהתחלתי להכיר במכור שהיש במשפחתי, עברי מלא הצרות נעשה הך להיות לנושא של כל שיחותיי. ואז חברה מנר–אנון התחלקה כיצד היא למדה להסתכל אחורה מבלי ללטוש עיניים. היא ציינה עד כמה קל לאבד את הפרופורציה, להרגיש נילכד, לחדול לחיות בהווה. שחרור הסודות מן העבר יכול להביא הרבה יתרונות, אבל המטרה של החיפושים הללו היא להחלים מן ההשפעות של המכור, ולהתקדם עם החיים שלנו כאן ועכשיו.
היום בעזרת האהבה, התמיכה, והעידוד של חברי נר-אנון, אני יכולה להתמודד עם מציאות העבר: לא להאשים ולא להתפלש ברחמנות עצמית, אלא ללמוד מן העבר הזה.

"ניסיון זה לא מה שקרה לך, זה מה שאתה עושה עם מה שקרה לך"
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 06:31