"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

פתאום יש לי מודעות למחשבות שמתרוצצות ומתנגשות בראשי במהירות מפחידה-זיכרונות, הבטחות שלא קוימו, חרדות לגבי העתיד, ציפיות מעצמי ומאחרים שלא התמלאו. זה תוהו ובוהו שמוכר לי היטב, שכיום אני מזהה אותו. זה מאותת לי שבנתיים, אבדה לי השליטה על חיי.

בזמנים כאלה, השלווה נמצאת רק במרחק של שיחת טלפון. הודאה פשוטה במציאותו של התוהו ובוהו, מקטינה אותו מייד. אם אקח מרחק ואצא אל מחוץ לתמונה, התוהו ובוהו יימחק בבת אחת, או שיתפזר לכל הכוונים שמשם זה בא. השבבים של התוהו ובוהו חוזרים למקומם, שם אוכל להשאיר אותם, או שאבחר להתמודד אתם-כל אחד לחוד.

"...כשאנו מוציאים דברים החוצה, הם מאבדים את שליטתם עלינו".

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 1 באוקטובר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:30