"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

2 באוקטובר
חיוני עבור החלמתי, שאעזור לקבוצה שלי בכך שאקבל על עצמי אחריות כלשהי מבין ההתחיבויות הנחוצות להנהלת העניינים באורח חלק. ייתכן שהסיבה העיקרית לכך שהשרות היא כה חיונית, היא, שהיא, מביאה אותי תכופות בקשר עם חברים חדשים. קיים חשש שאסתבך בבעיות חסרות חשיבות של חיי היומיום, ואאבד את קנה המידה ביחס לברכות בהן התברכתי מאז בואי לנר-אנון. שיחות עם החדשים מחזירות אותי למציאות. כשאציג את הספרות, אכין קפה, או אנחה פגישה, אני אהיה זה שמישהו חדש יפנה אליו בשעת הצורך.

זכורה לי תחושת התסכול שנאבקתי לבד במכור.
לא היו לי כלים, לא היה לי עם מי לדבר. נר-אנון שינתה זאת. עכשיו, לא משנה כמה קשה לי, יש לי את האגודה ודרך חיים שעוזרת לי להתמודד. אני כבר לא לבד.

כיום, יש הרבה דברים שעליי להודות עבורם; אך עלי גם לזכור את המרחק שעברתי, על מנת שלא אכנס להלך רוח שלילי בגלל עיניינים חסרי חשיבות. השרות עוזרת לי לזכור.

"אלוהים עשה עבורי את מה שלא יכולתי לעשות עבור עצמי, הוא גרם למעורבותי בעבודת השרות...זה הציל את חיי, את משפחתי, את שפניותי".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:50