"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אפתח באסירות תודה לאלוהים לתוכנית ולחברות.
כשהגעתי לקבוצת נר-אנון, ראיתי את האור בקצה המנהרה. מאדם, שהיה שקוע בצרות, פחדים, אמונה שזה העונש שלי, הפכתי לאדם מאמין, אופטימי, ומלאת תקווה.

דרך עבודת הצעדים, הכרתי בדפוסיי התנהגות קיצוניים. הייתי אלופה בלהעמיד פנים שהכל בסדר, לרצות את כולם, לשפוט, לבקר, לשלוט או להישלט, תמיד צודקת בכל התחומים, ומי יודע יותר טוב ממני?, ועוד דפוסים כאלה, שכנראה עזרו לי לשרוד ולהרים את הראש.

התחלתי לשנות ולטפל בעצמי. למדתי להקשיב לאחרים, מה שלא ידעתי. למדתי להאמין ולהתפלל הרבה, לא להכנס ללחצים ולא להלחיץ, לחיות בסבלנות, לא להעביר ביקורת , וכמה שיותר להימנע מהצעות-כי עוד אני מועדת.והעיקר לחיות רק להיום.

כל השינויי שחל בי, חולל ניסים. היום , השיחות עם הילדים מתנהלים ברוגע ושלווה. מספרים ומתיעצים איתי ללא פחד מהתגובות שלי. בעלי השתנה בהתנהגותו. עוד היום יצא לו להגיד לי "תביני, את השתנת כל כך לטובה, זה לא שרה שאני מכיר. ותדעי שכל השינויי שחל בי זה הכל דרכך". כל כך שמחתי לשמוע את מה שהוא אמר, כי באמת התוכנית מחוללת ניסים.

אסיים באסירות תודה לחברותיי היקרות והאהובות שלי, שבזכות הכוח והתמיכה שלכן אני יכולה ללמוד על עצמי עוד ועוד. מקווה אני להמשיך לבוא ולקבל מכם את הכוח.
כי רק ביחד זה עובד.
אוהבת וזקוקה לכם בחיים שרה.



.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:33