"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

6 בנובמבר
בצעד 5 נאמר:"התוודינו בפני אלוהים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של פגמינו".אבל מהם טבעם המדויק של הפגמים שלי? האם הם אותם רגעים מביכים, המלים שנאמרו מתוך כעס, חוסר ההגינות?

בשבילי, טבעם המדויק של פגמיי, הן ההנחות-שטבען הוא הכשלה עצמית-שמעוררת את מחשבותיי ופעולותיי. אלו כוללות את המחשבות שכשאני במיטבי, זה לא מספיק טוב, שאני לא ראוי לאהבה, ושנפגעתי עמוק עד כדי כך שלעולם לא אוכל ממש להחלים. כשאני מחטט עמוק בנפשי, בדרך כלל אני מגלה מחשבות כאלו מתחת לדברים שעליהם תחושותיי הן הגרועות ביותר. אני לומד לבחון באם יש אמת בהנחות הללו. כך אוכל להתחיל לבנות את חיי סביב נקודת ראות יותר מציאותית ויותר אוהבת שבדרכה אראה את עצמי.

"אם אף אחד לא מכיר אותנו כפי שאנו, אנו מסתכנים בכך שנהייה קורבנות לשנאה העצמית שלנו. אז נוכל להיות נאהבים על-ידי מישהו שרואה אותנו כפי שאנו. אז נהיה מסוגלים לקבל את עצמינו. לעתים רחוקות לאחרים יש דעה תואמת לדעה השלילית שלנו על עצמנו"?  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:20