29 באוקטובר
לאחרונה היה לי ווכוח עם משהו שאני מחבבת. הוא העיר לי כמה הערות, באורח יותר מדי
פומבי, על עודף המשקל שלי, מה שמאוד לא מוצא חן בעיניי. לאחר מכן, כשאמרתי לו שנפגעתי, הוא התעקש שהוא לא עשה משהו לא טוב-שהוא אמר את האמת, ולכן לא הייתי צריכה להיפגע.
כמה פעמים בעבר, אני צדקתי, עם אותו טיעון, מעשים לא יפים שעשיתי, או שהתערבתי בעניינים לא לי? יותר מדי פעמים; במיוחד במשך הימים בהם המכור שלי עדיין השתמש. אני טענתי שאחרי הכל, אני צדקתי: המכור הרם את חיינו, והיה זה מתפקידי לומר זאת-הרבה פעמים.
אני לומדת להשתחרר מן הודאות שלי לגבי מה שאנשים אחרים צריכים לעשות. בנר-אנון שמעתי שאומרים כך:"
נוכל להיות או צודקים, או מאושרים". אינני חייבת לעצב את אף אחד שיהיה כמוני. אם אקבל עזרה, אוכל ליישם את הסיסמה:"
חייה ותן לחיות".
"אלוהים, כשאנו טועים, עשה שנהיה מוכנים להשתנות. וכשאנו צודקים, עשה שיהיה קל לחיות אתנו".
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
13:34