23 באוקטובר
כשהמכור שאהבתי התפכח הייתי בטוח שהסיוט נגמר! אבל בלי ההשפעה המרגיעה של הסם היא התחילה להתעלל מילולית. היא האשימה, התקיפה, העליבה, ואני נהגתי להתגונן כל הזמן. חשבתי שהיה חשוב שהיא תבין. אבל זה לא קרה למרות שהתווכחתי, התחננתי, או העלבתי בה בחזרה. הרגשתי לכוד וללא תקווה.
המפוכחות מביאה לשנוי, אבל היא לא מחסלת את כל הבעיות. נר-אנון עוזרת לי להבין שאינני חייב לקבל את מה שלא מקובל עליי, וכמו כן, אינני חייב להתווכח או לשכנע מישהו אחר שאני חף מפשע, או שאני צודק. אני מסוגל להתחיל לזהות מתי יש לי עסק עם השיגעון של המכור, ואני יכול להתנתק. אני בהחלט לא חייב להגיב בכך שתהיינה לי ספקות לגבי עצמי.
"לעולם לא תהיינה לנו אותן הברירות שיש לנו כשאנו כותבים את התסריט; אבל תמיד יש לנו ברירות".
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
13:06