"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

19 באוקטובר
לאחרונה חל שינוי בחיי שהזכיר לי שתפעול היקום כולו אינו חל על אחריותי. בגלל העברה בלתי צפויה של מקום עבודתי, נאלצתי, תוך שבוע ימים, למצוא מקום מגורים עבור משפחתי בעיר אחרת. אחרי שלושה ימים ללא הצלחה, נכנסתי לפניקה. אחרי חברות ארוכה בנר-אנון, ידעתי שנזקקתי לפגישה. כשהקשבתי לאחרים שהתחלקו בנושאים של מימוש ההתחייבויות שלנו ושל האמון בכוח העליון ביחס לשאר הדברים, נזכרתי שביכולתי לעשות את מיטב יכולתי בלבד. יכולתי לעשות כל מה שאפשר כדי למצוא בית, אבל לא יכולתי לכפות על הבית שיופיע מאליו. היה עלי"לשחרר ולאפשר לאל". ביום האחרון לחיפושים מצאתי מקום מגורים נפלא.

מאבקים ודאגות לא עזרו לי לפתור את הבעיה שלי. מה שכן עזר היה מלוי חלקי במשימה ואמוני בכוח העליון שלי שיעשה את השאר.

"שיהיה לכם אומץ-הלב להתמודד עם הצרות הגדולות שבחיים, וסבלנות עם הצרות הקטנות; וכשתגיעו לסיום עבודתכם היומית לכו לישון בשלווה. אלוהים לא ישן"  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:03