"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

12 באוקטובר
הייתי זקוקה לכך שבעלי יתפכח, כדי שנוכל לחיות לנצח באושר, מפני שאני לא יכולתי להתמודד עם המחלה המכוערת שהטילה צל על כל היבט שבמערכת היחסים שלנו, ולא יכולתי להתמודד עם הריקנות שהרגשתי בחיי. היה הרבה יותר נחמד לחשוב על עתיד מלא אושר, אם הוא רק ישתנה.

בנר-אנון הייתי צריכה לשכוח הרבה שטויות רומנטיות כדי למצוא חיים משביעי-רצון כאן ועכשיו.כשבעלי ואני נפרדנו , החלומות שלי התנפצו; אבל בעזרת התמיכה של התוכנית למדתי לחפש את האושר בתוכי, ואת ההעשרה בחיי המציאות שלי. אחרי שנתיים, כשבעלי ואני היינו שוב ביחד, היה עליי לשכוח אשליה חדשה, הפעם אודות המחלה. התפיסה שלי של בריאות, הייתה מבוססת עכשיו על חיים לבד. היה עלי ללמוד למצוא את האיזון בין דאגה לעצמי ובין להיות שם עבור בן זוגי: היה עליי ללמוד לאהוב מחדש.

"שניים-עשר הצעדים של תוכניתנו הובילו אותי לאמונה באלוהים, המבוססת על קבלת העולם כפי שהוא. איני מתאבלת יותר ואיני מתמרמרת על האופן בו העולם צריך להיות".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:09