"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

7 באוקטובר
הרגשתי שחיי עמדו על המתנה, רציתי שיהיה שינוי; ציפיתי לכך; אפילו ניסיתי לגרום לכך שזה יקרה. אבל השינויים שרציתי בהם, לא היו בשליטתי. הייתי מתוסכלת. אני נוהגת לפעול, לכן אני מרגישה יותר טוב כשאני עסוקה ועובדת קשה. יש זמן לפעול. אבל בנר-אנון למדתי שיש גם זמן שלא לפעול בו-לעצור ולחכות. כמו שאמרה המאמצת שלי: "אל תעשה סתם משהו, שב במקום".

לעיתים קרובות, אני עדיין חסרת סבלנות לגבי קצב החיים, אבל כיום, כאשר דברים לא הולכים בהתאם ללוח הזמנים שלי, אני מסוגלת לקבל את ההנחה שיש לכך סיבה, ואני יכולה להתאים את עצמי למה שיש. ייתכן שאני עוברת תהליך של שינוי גדול בתוכי, למרות שבחיצוניותי, אני רואה רק מעט הוכחות לכך. אני מוכנה לקבל שזמן המתנה הוא לאו דווקא זמן מבוזבז. גם בזמנים שהכל דומם, יש מה ללמוד.

"לבד מן האמנות האצילה של ביצוע, קיימת האמנות האצילה של אי ביצוע. חוכמת החיים מורכבת מסילוק הבלתי-חיובי".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 08:30