"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

3 באוקטובר
היה ברור שלא ידעתי מהי חומלה, אבל ידעתי מה היא לא הייתה. חומלה לא הייתה נקמה, שמירת טינה, קריאת שמות גנאי, או צריחות וזריקת חפצים מתוך כעס. בכל זאת, כך התנהגתי כלפי אותו אדם שטענתי שאהבתי אותו. בשבילי, תחילת לימוד החומלה הייתה, חיסול התנהגות כזו.

אומנם עדיין קשה לי להגדיר מהי חומלה, אני חושבת שזה מתחיל בכך שאכיר בעובדה שיש לי עסק עם אדם חולה, שלפעמים מראה תסמינים של מחלה. אין צורך שאקח אישית את התסמינים האלה כשהם מופיעים, כמו למשל התעוללות מילולית; כמו כן אין לי זכות להעניש מישהו על היותו חולה.

אני בת-אדם ראוייה, אינני חייבת לתת שיתעוללו בי. אבל גם אין לי הזכות "לתת על הראש".

"למי שיש ורדים יפים בגנו, בואדי יש לו ורדים יפים בליבו".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:12