5 באוקטובר
לפעמים אני שוקעת כל-כך עמוק באי-שביעות-רצון, עד כדי כך שאינני מבחינה היכן אני נמצאת ולאן אני הולכת. כשאני מקדישה זמן ל"חשוב", אני מבינה שהגישה השלילית משתקת את חיי. נר-אנון עזרה לי לגלות שאומנם טוב להודות ברגשות שלי, אבל גם הברירה להחליט לאיזה כוון למקד את תשומת לבי. יש לי אתגר, למצוא תכונות חיוביות בעצמי, באחרים. ודברים חיוביים בנסיבות שלי. תוך כדי נוכחות בפגישות,להכין רשימה של הדברים שאני אסירת-תודה עבורם, ולשוחח עם חברי נר-אנון. התכונות האלה תהיינה גלויות לעין-אם אהיה מוכנה לראות אותן.
אני מאמינה שיש לי נפש יפה שנבראה למטרה מסויימת, גם לאנשים ולנסיבות שאני פוגשת בכל יום יופי ומטרה. אני מתחילה לראות את החיובי בכל מה שאני עושה ורואה. הפרספקטיבה שרכשתי מזאת מראה לי שרוב הזמנים הקשים שעברו עליי, הביאו לשנויים נפלאים ביותר.
"לפעמים אני מסתובב עם רחמים עצמיים
ובו בזמן אני נישא בשמים
על גבי עננים יפהפיים".
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
13:58