"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

באוקטובר4
שמעתי אומרים שבנר-אנון אנו משתדלים להתרכז בדימיון שקיים ביננו ולא בהבדלים. זה לא אומר שההבדלים לא קיימים, או שלא רצוי שנודה בקיומם. זה אומר שבכך נזכיר את הסיבה לנוכחותו כאן, ושלא נרגיש יותר בודדים.

כמו רבים אחרים, כשהגעתי לנר-אנון, חשבתי שהבעיות שלי בודדו אותי משאר האנשים. עם חלוף הזמן, הבנתי שמה שהפריד אותי מן האחרים היו הפחד והבושה שלי. ולא הפרטים המביכים שנבעו מן הבעיות שלי. למדתי להבין שכשהתרחקתי מן הפרטים האלה, יכותי ללחוץ את ידיהם של האחרים שהושפעו מן המכור, וכך מצאתי עזרה.

כולנו שונים ומיוחדים כמו טביעות האצבעות של כל אחד מאתנו שהן שונות מאלו של הזולת; אבל, כשאצבעותינו מתחברות בשעת תפילת השלווה, כל אחד מאתנו הוא חלק ממעגל של תקווה, שהוא דגול ונפלא מכל ההבדלים האישיים שבינינו.

"כי כאשר הגוף אחד הוא ובו אברים רבים יכל אברי הגוף אף כי רבים הם כולם גוף אחד"?  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:23