כשרק התחלתי בנר-אנון, יעצו לי ללמוד על מחלת המכור, ואני קראתי ברעבתנות על הנושא הזה. כשקראתי, התחלתי לנתח כל דבר: האם נר-אנון היא פילוסופיה,או שיטה פילוסופית? מה תהיה התוצאה ההגיונית של אמונה בכוח גדול ממני? ומתי כבר תהיה למכור התעוררות רוחנית?.
השאלות האלו העסיקו אותי, אבל לא עזרו לי להחלים. למזלי, המשכתי ללכת לפגישות של נר-אנון, וקראתי חזור וקרוא את
שניים-עשר הצעדים ואת
שניים עשרה המסורות. בהדרגה התחלתי לתפוס את העיקרון. כשחדלתי לנסות לנתח ולהסביר כל דבר, והתחלתי לחיות את העקרונות-שעה שיישמתי אותם במצבים היומיומיים שלי-תוכנית נר-אנון הייתה פתאום מובנת ואני התחלתי להשתנות.
"
ניתן להבין את החיים לאחור, אך יש לחיות קדימה".
מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 11 באוקטובר
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
13:26
