"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

8 באוקטובר
חיי הם מעשה נסים! הרגשתי בודד ורחוק מן התקווה. מישהו הוביל אותי לנר-אנון, ופה למדתי שאין מצב שהוא לגמרי חסר תקווה. אחרים עברו את הסבל של התמודדות עם המכור של יקיריהם. גם הם ידעו מהו תסכול, כעס, אכזבה, וחרדה, ובכל זאת הם למדו לחיות חיים של שלווה ואושר. באמצעות התוכנית, הכלים שמובילים לשלווה ולשי ההחלמה הם שלי מתי שארצה בהם, ביחד עם התמיכה הנזקקת. כמו שהנחתי לנר-אנון, כך אני מנחה גם לאורך ההחלמה, וכך אמשיך להשתנות.

אני רואה שניסים נוגעים בחיי לעתים קרובות. ייתכן שהם קרו בעבר כל הזמן, אבל אני לא ראיתי אותם. כיום יש בי מודעות להרבה ברכות ופלאות בזכות יישום אסירות התודה באופן פעיל. וכך אני מודה לכוח העליון שלי עבור דברים קטנים כגדולים. אני מודה עבור הכפתור של השעון המעורר, שמאפשר לי לישון עוד כמה דקות, כמו כן עבור הגג שמעל לראשי, עבור הבגדים שעל גבי, ועבור היכולת לתת אהבה וגם לקבלה.

"גם עם הרגעים השחורים ביותר, אפשר להתמודד עם רגשות של תודה בלב; אם לא עבור המשבר עצמו, לפחות עבור ההתקדמות שהוא יכול לעורר בעזרת הכוח העליון שלנו".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 17:32