"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

17 באוקטובר
כשהיינו חדשים, רובינו התפלאנו על היעדרותם של חוקים בנר-אנון. לפני שמצאנו את ההחלמה מן המכור, רק תחושה של סדר קפדני הייתה אולי הדרך היחידה שדרכה יכולנו להרגיש שהייתה לנו קצת שליטה. טבעי היה שציפינו שתוכנית מוצלחת כמו זו של נר-אנון, תהיה אפילו יותר קפדנית ממה שאנחנו היינו!

במקום זה, כשרק היגעתי לנר-אנון, נאמר לי לעבוד את הצעדים בקצב האישי שלי. יכולתי לשאול את מי שרציתי שאלות שעלו על הפרק. אף אחד לא היה אחראי, ועם זאת, כולם היו אחראים. היה נדמה שזה היה בלתי אפשרי, ובכל זאת, זה עבד ביתר יעילות מכל ארגון שאליו השתייכתי.

ככל שהמשכתי לבוא לפגישות נר-אנון, למדתי לבטוח בכך שהקבוצה מונחית על ידי כוח עליון, שרצונו מתבטא במצפון הקבוצה. אני רואה את המסורות בפעולה, איך הן מנחות אותנו באמצעות הצעות במקום חוקים. כמו כן למדתי לתת אמון בחברי האגודה, שכל אחד מהם תורם לרווחת האגודה, כשאף אחד איננו האחראי היחידי.

"קבוצותינו כמות שהן לעולם לא תתארגנה אבל אנחנו יכולים ליצור מרכזי שירות או ועדות שיהיו אחראים ישירות בפני האנשים שאותם הם משרתים"  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:27